ישראלי – כיצד?

• מחויבים לציונות ולמדינת ישראל – מדינה יהודית ודמוקרטית
• נפגשים עם החברה הישראלית על כל גווניה
• מפתחים אזרחות טובה ופעילה שתורמת לחברה ולמדינה
• מכירים את יהדות התפוצות והזרמים השונים, ומרגישים אחווה לכלל העם היהודי
• בית הספר פתוח לכלל התלמידים המקבלים ומכבדים את המסגרת וכלליה

היחס והמחויבות למדינת ישראל :

ביה"ס יפתח ויגביר בקרב התלמידים את תחושת הקשר והאהבה לעמנו, ארצנו ומדינתנו ויפתח זהות ציונית בקרב התלמידים.  ידגיש את  הפלא והנס שבהקמת המדינה, ויעודד את התלמידים להיות שותפים בפיתוחה וחיזוקה של המדינה, ובבוא העת- לשרות משמעותי בצה"ל או בשרות הלאומי.

ביה"ס יחנך לדמוקרטיה כמסגרת ערכית של המדינה והחברה, לסובלנות ולריבוי דעות , לציות לחוקי המדינה ולכבוד כלפי מוסדות השלטון.

בהתאם לעקרונות של חינוך לממלכתיות ולמעורבות ציבורית:

1.  בית הספר של החינוך המאי"ר  יתנהל על פי חוקי המדינה, הרשות המקומית והנחיות משרד החינוך. הדבר מתייחס גם לגביית תשלומי ההורים בשקיפות ועל פי החוק.
2.  תכני הלימוד והמרחבים הציבוריים  ישדרו הזדהות עם המדינה ועם סמליה.
3. בית הספר יחנך לשמירת חוק, לאזרחות טובה וליחס הוגן ומכבד כלפי כל אדם באשר הוא.
4. תלמידים בבית ספר יסודי זקוקים בדרך כלל לאמירות ברורות. במידה ובית הספר בוחר להתייחס  לסוגיות פוליטיות ואקטואליות, יש לקחת בחשבון את הגיל והשלב ההתפתחותי של התלמידים, מבלי לבלבלם. יחד עם זאת רצוי להביא בפניהם דעות שונות ולחנכם למציאות מורכבת ורבת פנים.
5. בית הספר יתייחס באופן משמעותי ומכבד לאירועים על לוח השנה הלאומי, כמו  יום רצח ראש הממשלה רבין, פינוי גוש קטיף וכד'.
6. ביה"ס יחנך לפעילות התנדבותית משמעותית ולמעורבות חברתית בתוך בית הספר ובקהילה.
7. מורים ואנשי צוות המגיעים ממגזר אחר, יכבדו את ערכיו של בית הספר בעת שהותם בו .

כלל ישראל – 'כל ישראל ערבים זה לזה':

בית ספר ראוי הוא מרחב חינוכי הנותן מקום לאוכלוסיות שונות ומגוונות. עושרו וחוזקו נמדדים ביכולתו להציע את מיטב האפשרויות לכל תלמיד ותלמידה, ובמקביל להפגיש אותם עם עולמות שונים ועם ילדים המגיעים מרקע שונה, ובכך להעשיר את עולמם, לחזק את חוסנם וללמדם מהי תורה עם דרך ארץ כדרך חיים.

סינון תלמידים ומיונם הוא בחירה בדרך קלה  המקצרת תהליכים ונמנעת מהתמודדויות. ראוי שבית ספר יהווה בית לכולם ויפתח את שעריו לכל הרוצה להצטרף לחינוך הממלכתי- דתי ( תוך עמידה בהתאמה בסיסית, התנהגות נאותה וכבוד לכללי בית הספר .)

כל אלו דורשים מאמץ מיוחד לשמירת  איזון ראוי בתוך בית הספר באופן שייתן מקום וקול לכלל האוכלוסיות. למאמץ זה שותפים בית הספר וצוותו לצד ההורים והקהילה.

 צמצום הפערים החברתיים ומתן מענה לכלל ילדי ישראל:

1. לכל מוסד יתקבלו כל החפצים בחינוך דתי. הרישום יעשה אוטומטית דרך עיריות ומוסדות רשמיים. לא יונהגו ראיונות קבלה, מבחני מיון, תקנונים מדירים וכד'. בהתאם לכך  יבוטלו מתווים המאפשרים תקצוב מלא למוסדות המתנהגים כמוסדות פרטיים. לקראת הקבלה לכיתות תיכון (י’-י”ב) ניתן לקיים מבחני קבלה כחוק, ובתנאי שקיים באזור תיכון דתי הפתוח לכל ושמנגנון הרישום מסודר ושקוף.
2. לא יוכרו בתי ספר שאין להם הצדקה מספרית, ומוסד ללא רישיון לא יזכה בתקצוב ישיר או עקיף מכל סוג שהוא. מוסד מוכר שאינו רשמי לא יתוקצב באופן הגבוה מ- 65% ביחס למוסד רשמי.  על מנת לחזק את החינוך הציבורי, יש להגביל את יכולת המעברים בין מערכות פיקוח,  ומוסדות המיועדים לבני הציונות הדתית לא יחסו תחת 'מטרייה של החינוך החרדי.
3. הרשם האזורי הממונה על כלל תהליכי הרישום  יוודא שמירה על איזון חברתי ולקיחת אחריות של  כלל המוסדות באזור, דבר המחייב בניית מנגנונים של שיתוף פעולה בין רשויות.
4. יש לקיים מנגנון  פיקוח על קיום שעות פרטניות, כיתות חינוך מיוחד, מתן מענה לעולים, לילדים מחוננים, הקצאת תקנים ליעוץ חינוכי, שירות פסיכולוגי ועוד . בנוסף, מדד "התמונה החינוכית", שיש לו השלכות תקציביות, יתוקן בהתאם לרמת הסינונים והאינטגרציה.
5. יש לכלול מדדים חברתיים בתבחיני התמיכה  לגרעינים תורניים,  באופן שכאשר התמיכה תסתיים עם התבססותו של הגרעין, יוחזר הכוח וההשפעה לקהילה המקומית.

ב. התייעלות תקציבית, הפחתת שכר הלימוד  ושמירה על תחרות הוגנת בין המוסדות:

1. יש לדאוג להסדרה ולהנגשת כלל תקציבי מערכות החינוך הדתי באופן קבוע, שקוף ושיוויוני לכלל המוסדות תוך ביטול התלות בתקציבים קואליציוניים. זאת בין היתר ע"י פתיחת כלל מערכות התקצוב לשקיפות הציבור.
2. הקפדה על גודל סביר של מוסדות חינוך ומתן תמריצים משמעותיים לגודל, תוך התחשבות במספר התושבים הדתיים החיים באזור. הועדה העליונה האחראית על הקמת מוסדות חדשים תהיה אחראית גם על מוסדות שאינם רשמיים. יש ליצור מנגנון אשר מאפשר לחמ"ד ליצור הסדרה על – אזורית אשר תמנע הקמת מוסדות מיותרים.
3. על פי החלטת הקהילה יוסדר מנגנון תקציבי שיאפשר הפרדה מגדרית בכיתות מסוימות , כך שהשעות והתקנים הנדרשים יתקזזו באופן שקוף ומסודר עם המשאבים הקיימים של ביה"ס ולא יעודדו פתיחת בית ספר נוסף עם סמל מוסד חדש.
4. התקצוב הדיפרנציאלי לכלל מערכת החינוך, בהתאם לדירוג החברתי-כלכלי של בית הספר, יורחב גם למוסדות על – יסודיים, על שלל מרכיבי התקצוב.
5. הפחתת שכר הלימוד תעשה דרך העדפה על מוסדות גדולים ובעזרת שקיפות וגבייה בהתאם לחוק. יוקפד שהתשלומים ייעשו רק במקום בו קיימת אפשרות ללמוד במוסדות של חינוך דתי שאינם גובים תשלומים אלו.

ג. צמצום מאבקים בין אגפי הציונות הדתית יעשה ע”י קביעת אופיו של החינוך המקומי בהתאם לקהילה:

1. מתן מענה לגוונים השונים בהתאם לרצון מרבית ההורים, תוך הקפדה על יתרון הגודל, מניעת פיצולים ואחריות לכלל. קיימת חובה לברר באופן מקצועי מהו רצון הרוב ולאפשר חלופות אזוריות למיעוט.
2. יש לעדכן את המלצת מועצת החמ"ד ביחס להפרדה: ההמלצה ניתנה מתוך רצון לפשרה אך בפועל היא מיושמת על צד אחד. יש לבטל את ההמלצה ולקבוע שהדבר יעשה על פי משאל בקהילה.
3. תצומצם התמיכה בגרעינים תורניים מתוך שאיפה להחזרת ההשפעה למוסדות הקהילה הנבחרים.