נפתח את הפעולה במשחק: נבקש מהחניכים להסתדר לפי גיל – כשהחניך הכי 'מבוגר' בקצה אחד והחניך הכי 'צעיר' בקצה שני.
ואז נבקש מהחניכים להסתדר לפי מרחק של הבית שלהם מהסניף. אפשר גם לפי מספר אחים, מידת נעליים (אם אתם רואים שהם נהנים מאד)
אבל הסיבוב הכי חשוב לצורך הפעולה הוא: תסתדרו לפי מספר שעות שאתם מול מסך ביום. עם השאלה הזו אתם חוזרים לשיח.
שיח- אפשר לדבר עם החניכים על מספרי השעות שצפו בתשובות.
אם החניך שהיה הכי 'קצת' מול מסך – זה באמת קצת? מה היה המספר של הכי הרבה שעות מול מסך? מה היה הממוצע? מה אתם חושבים על זה? הייתם רוצים שתהיו פחות שעות מול מסך? מה תעשו עכשיו בחופש? רוב החופש יעבור עליכם מול המסכים? נסו ממש לדבר על כל אחד מהנושאים האלו, תשמעו מה החניכים אומרים אבל גם בעיקר חשוב שתנסו לגרום להם להכיר בתופעה הזו, שהיא רחבה ומשתלטת עלינו – גם על הגדולים וגם על הקטנים. ההתמכרות למסך.
נלמד יחד:
סיפור נחש הנחושת מהפרשה (במדבר פרק כ"א)
סיכום – בנ"י נדרשו להביט מעלה לשרף הנחושת כדי ל"שעבד את הלב" לקב"ה. גם אנחנו מדיי פעם צריכים להיזכר, בטח בחופש הגדול, מה מחזיר אותנו אל הקב"ה ואל עצמנו, אל מי שאנחנו רוצים להיות באמת.
צריך להיזהר מליפול למקומות נוחים שקל לנו להיות בהם, בהיה מול מסך, להישאר במיטה עד מאוחר, וכו'- ולנסות לקבל על עצמנו גם בחופש כל מיני תמרורים וסימנים שיזכירו לנו את הדרך – כמו, ערב בשבוע שמבקרים את סבא וסבתא. יום שמוקדש להתנדבות. יום שמוקדש לטיול. ועוד מנהגים טובים שתוכלו לחשוב עליהם יחד, אולי אפילו לעשות אותם כשבט.
יש לכם במקרה שאלה לא פתורה? על הפעולה לשבת, או בכלל?
אנחנו כאן בשבילכם – גם בוואטספ!
רשמו את שמכם ותוכלו לסייע בכמה מן הדרכים הבאות: