תחפושות ובגדי כבוד

2.דיון: נשאל את החניכים: למה מתחפשים? למה מתחפשים בפורים? למה ילדים קטנים בדרך כלל רוצים להתחפש?

חלק מהתשובות יגידו שרוצים להראות הפוכים מהרגיל, לאפשר משהו שלא עושים בימם רגילים, להדמות למשהו שמאד אוהבים ומחוברים אליו ואי אפשר להראות כמוהו ביום רגיל.

אז אפשר להגיד שלבוש והתנהגות מסויימת משנים אותנו – הופכים אותנו למשהו אחר. ננסה להמחיש את זה עם 2 תמונות (בקובץ המצורף למטה): תמונה אחת של המלכה אליזבת ותמונה אחת של ראש הממשלה והנשיא. איך הם לבושים? מה מיוחד בהם? האם לדעתכם זה משפיע על ההתנהגות שלהם?

3.לימוד: נקרא סיפור של ר' שלמה קרליבך

"פעם עני מרוד ששמו פנחס, בא אל הרבי מקוז'ניץ בפורים. הוא היה שבור, וכשדיבר לפני הרבי גמגם 'גוט פורים' (פורים טוב) בקול חלוש מאד. הקוז'ניצר אמר לו: "פנחס, אתה החבר הכי טוב שלי בכל העיר. איך אתה יכול לבוא להגיד לי 'גוט פורים' בלי להביא לי משלוח מנות?".  לא היה לפנחס אפילו גרוש אחד, לא היה לו כסף לסעודת פורים בבית.

"רבי" – ענה פנחס – "אני אוהב אותך יותר מכל, כמה הייתי רוצה להביא לך משלוח מנות, אבל איך אני יכול? אין לי גרוש על הנשמה". ענה לו הרבי: "הדבר הראשון שאתה צריך לעשות, זה ללמוד איך לומר 'גוט פורים'. אתה צריך לומר בקול רם וחזק: גוט פורים". פנחס אמר בקול חלוש: גוט פורים. "לא, תנסה שוב, ככה: גוט פורים". הקוז'ניצר היה ממש צועק.

"גוט פורים" ענה פנחס, כמו איש האומר באופן רגיל בוקר טוב, עד שבסוף הוא בעצמו צעק ושאג כארי: גוט פורים – פורים שמח. אז הרבי אמר: "עכשיו פנחס, הייתי רוצה שתשיג לי מתנה בשביל פורים, תביא לי משלוח מנות".  פנחס יצא לרחוב והתחיל לצעוק בקול: גוט פורים, פורים שמח. הוא נכנס למכולת וצעק: גוט פורים, פורים שמח. אח"כ הוא אמר לבעל המכולת: "שמע, אני יודע, אני חייב לך כסף כבר עשר שנים, אבל הפעם אני רוצה שתתן לי בקבוק יין משובח ביותר ופירות, בגלל שאני רוצה להביא מתנה לרבי".

משהו בדיבורו גרם שבעל המכולת נתן לו מיד את הבקבוק יין ואת הפירות. פנחס הביא את המתנות לרבי, והרבי אמר לו: "זוהי המתנה הכי יפה שאי פעם קיבלתי בפורים". אח"כ חזר פנחס הביתה וחשב: "אני הבאתי מתנות כל כך יפות לרבי, אבל אשתי המסכנה והילדים שלי אין להם מה לאכול, יהיה נכון להביא גם להם משהו".

הוא חזר למכולת, נכנס וצעק: גוט פורים, פורים שמח, ואמר: "אני גם צריך מתנות עבור המשפחה שלי. אני לא יכול לחזור כך הביתה". פניו קרנו כל כך, שבעל המכולת שכח את הכל, גם את החוב, גם את הכסף ונתן לו פירות ויין וכל מיני מעדנים לפורים. פנחס עמד לחזור הביתה. "יהיה כרגיל, הוא יחזור הביתה ובני משפחתו לא יתנו לו כבוד ויזלזלו בו ".

איזה בית עלוב היה לו. אבל הפעם פנחס נכנס כארי וצעק: גוט פורים. אשתו הסתכלה עליו, הוא היה נראה לה שונה לחלוטין. פנחס אמר: "פורים היום! אנחנו צריכים לחגוג אותו!" הוא ארגן את הסעודה, ובתוך הסעודה סיפר לילדיו את הסיפור של פורים. ביתו השתנה לחלוטין. אשתו וילדיו הביטו בו בצורה חדשה. (ר' שלמה קרליבך על מגילת אסתר)

 נחשוב עם החניכים: מה השתנה בפנחס שגרם לבעל המכולת ולמשפחתו להתייחס אליו אחרת? אתם יכולים לחשוב על מקרה מהחיים שלכם שהתנהגות אחרת שלכם השפיעה על מה שקורה לכם?