נפתח את הפעולה בהצגה: חפשו 2 מתנדבים מהחניכים/העבירו את ההצגה בעצמכם – בהצגה נשחק חתונה – ובתוכה כלה וחתן (כדאי להביא אביזרים איתכם בשקית, זה יכול מאד להוסיף (הינומה צעצוע, חולצה לבנה/חליפה לחתן, מטפחת לבנה גדולה לחופה).
נסו להציג חופה כמו שהיא, עם ברכות ושירים – כשאתם ממצים את השלב של ההצגה, תשאלו את החניכים- מי החתן ומי הכלה? ( על החניכים לגלות שהחתן הוא הקב"ה והכלה היא עם ישראל) בקשו מהחניכים שישאלו וינסו לגלות באמצעות שאלות של כן ולא- במי מדובר (אם קצת קשה, תנסו לעזור להם עם רמזים… ) המטרה היא לנסות גם לשחק את החופה מראש מתוך המחשבה שצריך לנסות ולנחש מי החתן והכלה.
אולי שווה אפילו להכין שלטים עם סימן שאלה/"נחשו מי" שהחתן והכלה השחקנים יוכלו לשים על עצמם.
אז כן! בשבועות עם ישראל מקבלים את התורה וזוהי בעצם ה'חתונה' שלהם עם הקב"ה. כחלק מהרצון לציין את משמעות החג והאירוע הזה שהפך אותנו לעם ה', אשר קיבל את התורה, בליל חג שבועות אנו נוהגים להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה. מנהג זה נקרא "תיקון ליל שבועות".
בואו נתכונן יחד לחג מתן תורה ונחשוב – מה הסיפור בתורה האהוב עלינו? מה מצווה האהובה עלינו?
בשבט קטן (עד 10 חניכים) אפשר שכל חניך בתורו מספר חלק בתורה שאהוב עליו. בשבטים גדולים אפשר לחלק למעגלים של עד 10 חניכים, ורצוי שבכל מעגל ינכח מדריך/חניך אחראי שיכוון את השיח.
יומא ל״ה ב:ז׳-ח׳:
אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק (מטבע) – חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו.
פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להיכנס.
עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי א-להים חיים מפי שמעיה ואבטליון.
אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת היתה, וירד עליו שלג מן השמים.
כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון:
אבטליון אחי! בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא?
הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה, עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג.
פרקוהו, והרחיצוהו, וסיכוהו, והושיבוהו כנגד המדורה.
אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת.
*תרגום הגמרא נלקח מאתר ספריא
נסו לתאר מתוך הסיפור:
.1 מה אנשים בתקופתו של הלל הזקן היו צריכים לעשות כדי להיכנס לבית המדרש וללמוד?
.2 מה הלל הזקן עשה כדי להשתתף בלימוד?
.3 מה משמעות האמירה של שמעיה ואבטליון על הלל הזקן "ראוי זה לחלל עליו את השבת?"
(למדרש זה יש מסר הקשור לביקורת חברתית על בית המדרש שאינו קשוב לנעשה בחוץ. ראוי לנתח זאת בהזדמנות אחרת).
מגיל קטן אנחנו מכירים את התורה ואוהבים אותה.
חג שבועות נותן לנו הזדמנות להיזכר ביכולת להתמסר ללימוד התורה, לילה שלם – כמו הלל הזקן שלימד אותנו מה היא מסירות אמיתית לשמיעת התורה.
בחג הזה ננסה גם אנחנו לכוון ולהרגיש את הטעם המתוק בתורה, להתמסר אליה ומתוך כך להתחבר בצורה שלמה אל הקב"ה.
יש לכם במקרה שאלה לא פתורה? על הפעולה לשבת, או בכלל?
אנחנו כאן בשבילכם – גם בוואטספ!
רשמו את שמכם ותוכלו לסייע בכמה מן הדרכים הבאות: