נפתח את הפעולה במשחק.
המשחק של השבת נועד לפרוק אנרגיות לכל החניכים, יש בו חוקיות משעשעת, יכול לעבוד בכל הגילאים, אבל מיועד לשבטים שיזרמו איתכם גם על משחקים הזויים:
המשחק הוא סוג של תופסת. יש תופס אחד (מי שמתנדב), וכל שאר החניכים מתחבאים-בורחים. מגדירים מרחב שרק בו אפשר לשחק- רחבת הסניף (צריך משהו יותר גדול מחדר אחד אבל עדיין שיהיה תחום שהמשחק לא ייקח את כל הזמן של הפעולה). ומחלקים לחניכים שמות של ערכים:
צדק – זה הכי חשוב, כי על זה מבוסס המשחק – מכאן אתם יכולים לבחור במה להשתמש או להוסיף עוד: אהבה, אחוה, שלום, רעות, שמחה, אדיבות, יופי, נדיבות וכן הלאה. כולם צריכים להתחבא.
המטרה של התופס/המחפש היא למצוא דווקא את החניך שקיבל את הערך צדק – הכי מהר שיש, ולרדוף דווקא אחריו ולתפוס אותו. כל שאר החניכים בעלי הערכים האחרים נועדו כדי לבלבל, וזו גם המטרה שלהם במשחק.
אפשר לעשות 3 סבבים עם 3 תופסים שונים, התופס שמוצא ראשון (מבין זמני התופסים) את הצדק, מנצח.
שיח ולימוד– אז אחרי משחק פריקת אנרגיות קצר וחביב לפתיחה, בואו ננסה להבין על מה אנחנו מדברים היום. השבת קראנו בבית הכנסת את פרשת השבוע שופטים.
בואו נקרא יחד את שלושת הפסוקים הראשונים בפרשה
ספר דברים פרק ט"ז פסוקים יח-כ: שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם מִשְׁפַּט-צֶדֶק. יט לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא-תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם. כ צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ
אפשר להתחלק לקבוצות קטנות בהנחיית המדריכים ולנסות לחקור את שלושת הפסוקים האלו: מה הציווי שנותן הקב"ה לעם? מה הציווי שנותן הקב"ה לשוטרים והשופטים? למה צריך לרדוף את הצדק? מה לא רגיל בפסוק כ'?
מתוך המענה והמחשבה על השאלות האלו, נקרא יחד את הקטע הבא:
" הפרשה מתחילה בציוויים על ענייני המשפט, "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק… צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך."
ארץ ישראל איננה ארץ רגילה, ארץ ישראל היא ארץ שהמגורים בה תלויים במצבו הרוחני של עם ישראל ואחד התנאים היסודיים ביותר ליכולתנו להישאר בארץ הוא עשיית המשפט והצדק.
"צדק צדק תרדוף": מבאר הרמב"ן שיש כאן כפילות שעניינה הוא שהצדק צריך להיות מושג על ידי שני צדדים: הדיינים ובעלי הדינים. "וטעם הכפל לומר הדיינין צריכים שישפטו את העם משפט צדק, וגם אתה צריך לרדוף הצדק תמיד שתלך ממקומך אל מקום חכמים הגדולים."
ונראה שביאור הדברים הוא שהתורה מלמדת אותנו שאין אפשרות ליצור צדק אמיתי על ידי שופטים בלבד, אלא גם בעלי הדין חייבים לרצות את הצדק, לבקש את האמת.
דגש נוסף שמופיע באבן עזרא הוא החובה לחפש את הצדק כל ימיו, "פעם אחר פעם כל ימי היותך". החיפוש אחר הצדק אסור לו להיות דבר מקרי או התעוררות נקודתית רגעית, אלא הוא חייב להיות מיסודות חייו של האדם.
בחיים שלנו אנחנו רודפים אחרי הרבה דברים. ציונים טובים. חוגים כייפים. בילוי עם חברים. אחד הדברים שהתורה מצווה אותנו זה לרדוף אחרי הצדק. זהו לא רק ציווי לשופטים ולשוטרים.
זהו ציווי שגם מתחיל מכל העם, מכל אחד ואחת מאיתנו. בשבט שלנו, בכתה, במשפחה, בבית הספר ובכל מקום!
יש לכם במקרה שאלה לא פתורה? על הפעולה לשבת, או בכלל?
אנחנו כאן בשבילכם – גם בוואטספ!
רשמו את שמכם ותוכלו לסייע בכמה מן הדרכים הבאות: