נפתח את הפעולה במשחק:
נמציא דמות, אפשר לצייר לה אפילו גוף ופנים אם יש לכם זמן ובא לכם. נעמיד את הציור מול החניכים ונספר על הדמות הזאת. לפני הסיפור- נדחף כארבע חניכים "שתולים בקהל". שני שתולים יצטרכו להגיב באמירות שיפוטיות על הדמות, שני שתולים יצטרכו להחמיא לה ולהרים לה.
זה הסיפור:
הכירו את יצחק (כמובן שימו לב שלדמות אין את השם של אחד מהחניכים). יצחק הוא נער/ילד בגיל X (בגיל של החניכים שלנו) בחופש הגדול, הוא קם כל בוקר ב9, מקפיד להתפלל שחרית, ומכין לעצמו טוסט. ב10 הוא כבר הולך לבית מדרש-בוקר של הסניף אבל שם הוא לא כל כך מצליח להתרכז ובעיקר מדבר עם חברים במקום ללמוד. ב2 הוא חוזר. מתיישב עם הפלאפון ולא שם לב ששעתיים עוברות. ב4 הוא יוצא עם חברים לקניות לארגן את ערב מנגל וסרט שהם רצו לעשות אצלו. הוא חוזר הביתה ב6 בערב לפני שהחברים מגיעים, מסדר את הסלון כי הבטיח להורים שלו שהחברים לא יגיעו לבית מבולגן. ב7 החבר'ה מגיעים. אחד מהחברים לא הגיע, ויצחק לא שם לב. הם נשארו ביחד עד 10 ואז התפזרו לבתים של כל אחד. ב10 יצחק ארגן קצת את הסלון אבל שכח לסדר את כל הבלאגן שהחברים השאירו במטבח. יצחק הלך לישון ב12 בלילה שמח ועייף.
(הערה למדריכים: שימו לב שהסיפור רצוף בדברים טובים יותר ובדברים טובים פחות על הדמות. אפשר להוסיף לסיפור או לשנות אותו כמובן – אבל המטרה היא שהחניכים שאתם בוחרים בשביל התגובות יהיו חניכים שהמשימה באה להם בקלות והם ידעו להדגיש את הנקודות הטובות/הרעות בדמות בצורה טובה כדי להרים אחר כך לשיח)
שיח- נשאל את כל החניכים, מה אתם חושבים על יצחק? הייתם רוצים שיהיה חבר שלכם? כן או לא? נסו להקשות על כל חניכ.ה שעונה – ולהציג להם את הצד הנגדי של מה שהם ראו בדמות. אחרי שאתם ממצים את השיח הכללי תחשפו את החניכים בעלי התפקיד- ותסבירו – תראו איך יש לנו אפשרות להסתכל על כל אחד בעיניים אחרות. החניכים שהתבקשו לראות טוב, ידעו להדגיש את הנקודות החיוביות. החניכים שהתבקשו לראות רע, ידעו להשחיר את הדמות אט אט. מה אתם חושבים על זה?
נלמד יחד. (המקור הפעם לקוח מליקוטי מוהר"ן והשפה שלו לא פשוטה. בתוך דף הלימוד תמצאו גם הסבר. מי שמוצא את המקור ברמה גבוהה מדיי בשביל החניכים שלו, יכול להשתמש רק בהסבר ואותו להעביר לחניכים. למקור יש בו 2 חלקים שונים. אתם יכולים להשתמש גם רק בחלק כמובן.)
"דע, כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות , ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על-ידי-זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה(…)"
ר' נחמן מלמד אותנו כלי חשוב לעין טובה. הכלי הזה הוא באמצעות חיפוש הנקודה הטובה באדם האחר. ר' נחמן אומר שגם מול רשעים 'גמורים' – אנו צריכים לעמול ולחפש נקודה אחת טובה בהם ובה להתמקד. בדרך הזאת, יש אפשרות להציג גם לרשע מראה אחרת לעצמו. מראה שתאפשר לו לראות את הדרך החוצה, את היכולת לחזור בתשובה, ולהידבק באותו טוב שגם ראו בו אנשים אחרים.
"וכן צריך האדם למצא גם בעצמו, כי זה ידוע שצריך האדם לזהר מאד להיות בשמחה תמיד, ולהרחיק העצבות מאד מאד (כמבאר אצלנו כמה פעמים). ואפילו כשמתחיל להסתכל בעצמו ורואה שאין בו שום טוב, והוא מלא חטאים, ורוצה הבעל-דבר (השטן בכתבי ר' נחמן) להפילו על ידי זה בעצבות ומרה שחורה, חס ושלום, אף-על-פי-כן אסור לו לפול מזה, רק צריך לחפש ולמצא בעצמו איזה מעט טוב, כי איך אפשר שלא עשה מימיו איזה מצוה או דבר טוב, ואף שכשמתחיל להסתכל באותו הדבר הטוב, הוא רואה שהוא גם כן מלא פצעים ואין בו מתם, הינו שרואה שגם המצוה והדבר שבקדושה שזכה לעשות, הוא גם כן מלא פניות ומחשבות זרות ופגמים הרבה, עם כל זה איך אפשר שלא יהיה באותה המצוה והדבר שבקדושה איזה מעט טוב, כי על כל פנים איך שהוא, על-כל-פנים היה איזה נקודה טובה בהמצוה והדבר טוב שעשה, כי צריך האדם לחפש ולבקש למצא בעצמו איזה מעט טוב, כדי להחיות את עצמו, ולבוא לידי שמחה כנ"ל ועל ידי זה שמחפש ומוצא בעצמו עדין מעט טוב"
חיפוש הטוב הפנימי הוא לא רק מול הסביבה שמקיפה אותי אלא גם מול עצמי. גם אני צריכה לחפש בעצמי את הנקודות הטובות שבכל מעשה שלי ובכל בחירה שלי בחיים. הנקודות הטובות בטוח נמצאות – ורק צריך לדעת להפנות אליהן את המבט ולהתמקד בהם שהרי אין אדם שאין בו גם נקודות טובות ומעשים טובים.
ר' נחמן מדגיש את הרעיון הזה ככלי למלחמה בעצבות, והיכולת להיות בשמחה ע"י זה שהאדם מתבונן על עצמו ורואה את עצמו בעין טובה, ללא שיפוטיות מיותרת, תוך שימת לב לכל מה שהוא עשה טוב ונכון.
(ליקוטי מוהר"ן תורה רפ"ב)
סיכום – בפרשת השבוע אנחנו יודעים שהבחירה של המרגלים להסתכל בעין רעה על הארץ היא זו שגרמה למשבר גדול ביחסים של עם ישראל והקב"ה ולעובדה שבנ"י כמעט סיימו את חייהם ואת מערכת היחסים שלהם עם ה' במדבר, בלי להגיע לארץ בכלל.
מכאן שלנקודת המבט שלנו יש המון כוח. אם נסתכל על עצמנו בעין טובה, נעודד את עצמנו להמשיך עם הטוב וגם אנשים אחרים יוכלו לראות אותנו בעין טובה. אם נסתכל על אחרים בעין טובה, נוכל למשוך אותם לכיוונים טובים יותר, לעשות אווירה נעימה בשבט ובסביבה, ולהיות אנשים שטוב ומפתח להיות בסביבתם. זה לא דורש הרבה, אבל צריך להתאמן על זה. למה אתם מחכים ? ????
יש לכם במקרה שאלה לא פתורה? על הפעולה לשבת, או בכלל?
אנחנו כאן בשבילכם – גם בוואטספ!
רשמו את שמכם ותוכלו לסייע בכמה מן הדרכים הבאות:
100 ערכות ראשונות ללא עלות,
אל תפספסו את ההזדמנות להעניק
את הרגע המאי״ר הזה לכיתה שלכם