נפתח את הפעולה במשחק הכיסאות:
לטובת מי שצריך תזכורת – הוראות למשחק: מסדרים שורה של כסאות במספר נמוך ממספר החניכים, כאשר הכיסאות מסודרים בצורה שבה כל כיסא פונה לכיוון המנוגד לכיסא שלידו. המדריך ישיר את המנון התנועה או שיר סוכות לבחירתו ויחליט מתי לעצור את השירה. ברגע שהשירה נעצרת על החניכים להתיישב בכיסא פנוי, כאשר מי שנשאר עומד יוצא מהמשחק. בשלבים הבאים מוציאים בכל סיבוב כיסא מהשורה וכך ממשיכים עד שנשארים שני חניכים וכיסא בודד.
המשחק הוא פתיחה לשיח שאנו רוצים ליצור בפעולה הזאת – דיבור על "מקום": כמה חשוב ומוסיף לנו ביטחון שיש לנו מקום וכמה מאתגר להיות ללא מקום.
שיח- נדבר עם החניכים על החיבור בין יום כיפור לסוכות: ביום כיפור כולנו התפללנו לקב"ה שיתן לנו חיים. תחושה מאד חזקה שעולה מתפילות יום כיפור היא שהאדם תלוי במאה אחוזים בקב"ה, בישועתו, ובמחילתו.
בסוכות, אנחנו לוקחים את הרעיון הזה צעד אחד קדימה – לרמת המעשה. אנו יוצאים מהבית הבטוח שלנו, עם הדלת הנעולה, והקירות שמגנים עלינו מכל מזג אוויר לסוכה. הסוכה היא מקום ארעי, כלומר לא קבוע, ועל אף שיש לנו סכך – אנו תלויים לגמרי בחסדי הקב"ה. זה הזמן לחשוב יחד עם החניכים על התחושות האלו שעולות משני החגים הסמוכים – בצורה כזו נצליח להוסיף עוד קומה של ערך לחג סוכות, שמעבר לחג של אורחים ושמחה של מפגש ויציאה מהבית – מהווה חג של יישום האמונה בה'.
"תנו רבנן: כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד?
היו לו כלים נאים – מעלן לסוכה, מצעות נאות – מעלן לסוכה, אוכל ושותה ומטייל בסוכה
מנא הני מילי? [מנין דברים אלו?] דתנו רבנן: "תשבו" (ויקרא כג, מב) – כעין תדורו."
(גמרא מסכת סוכה, דף כח עמוד ב)
נשאל את החניכים: כיצד נראית הסוכה בביתכם? מהם הדברים שעוברים מהבית לסוכה שלכם? האם אתם ישנים בסוכה? מה הסוכה צריכה להיות עבורנו לפי הגמרא?
הקטע הבא מיועד לשבטים גדולים יותר, בהתאם לרמה של השבט:
"מצוות הסוכה מציעה לנו להפוך את הבית הקבוע לארעי ואת הסוכה הארעית לקבע. כך נוכל לחוש את הארעי שבקבע ואת הקבע שבארעי. את בית הקבע שלנו אנו הופכים לארעי, ללמדנו שמה שנדמה בעיננו כקבוע ויציב אינו כה בטוח. הסוכה מסמלת את היכולת שלנו לעצב חיים שלמים גם במצב הארעי, אנו משלימים עם חוסר הביטחון ומייצרים לעצמנו קיום יציב גם בדירת ארעי. הנכונות לראות בסוכתנו בית מעניקה לנו את השקט הנפשי המלמד אותנו כי אפשר לחיות בחוסר וודאות. גם לאי של יציבות, לרגע של שלווה, יש חשיבות ומשמעות, ואנו יכולים להפיק את המירב גם מן הארעי והזמני."
(מעובד מדבריו של אריאל פיקאר, ארעי שבקבע וקבע שבארעי, שבת שלום, גליון ,820 סוכות תשע"ד)
חשבו יחד עם החניכים: מה הסוכה מביאה לחיים שלנו? מה אנחנו מרגישים בחג הזה וכיצד תחושות אלו (התלות המוחלטת בה') מתקשרות לחוויה שלנו מיום כיפור? מה מתוך תחושות אלו ניתן לקחת אל השגרה שלנו?
לא סתם הסוכה נקראת "צילא דמהמנותא" צל השכינה. בסוכות אנחנו חוגגים את החיבור עם הקב"ה על ידי ביטוי האמונה הגדולה שלנו מתוך המעשה, מתוך בניית הסוכה מיד אחרי יום כיפור, אכילה בה ושינה בה.
הפעולה הזו מזמינה את כולנו לשבת בסוכה ולכוון לחיזוק האמונה והקשר שלנו עם הקב"ה. תהנו מהחג ומהעומק המיוחד שבו!
יש לכם במקרה שאלה לא פתורה? על הפעולה לשבת, או בכלל?
אנחנו כאן בשבילכם – גם בוואטספ!
רשמו את שמכם ותוכלו לסייע בכמה מן הדרכים הבאות: