מה יוצא לי מזה?

"מתי פעם אחרונה עשינו משהו שלא שירת אותנו באיזשהי צורה?"

פתיחת הפעולה

משחק: 

לפני שבת המדריכים יכינו משחק חבילה עוברת (אפשר שאחד מהמדריכים ישיר בעצימת עיניים במקום המוזיקה ויעצור אקראית) – עם משימות בסיסיות כמו לקפוץ על רגל אחת, לספר משהו טוב על מישהו מהשבט, להגיד רעיון קטן על פרשת שבוע, להקיף את הסניף פעם אחת בהליכה מהירה, ללכת להגיד לקומונרית תודה רבה, וכדומה.

לא צריך הרבה משימות. הפאנץ' הוא שבתוך החבילה העוברת – לא תהיה שום הפתעה! אפשר לדחוס שם גוש נייר מהעיתונים או משהו כזה. החניכים יתאכזבו לבטח ומשם יהיה אפשר לפתוח את הדיון.

גוף הפעולה

דיון: 

שיחקנו במשחק, היה כיף והמשחק גיבש אותנו חברתית – ובכל זאת כולנו חיכינו להפתעה שבסוף. התרגלנו להיות כאלה שמכל דבר צריכים להרוויח משהו. שמראש ניגשים לדברים כדי שיצא לנו מהם משהו, ולא לשם הדרך או ההנאה.

בואו נחשוב יחד (אפשר בשיח קבוצתי, אפשר להתחלק למעגלים קטנים:) האם יש מקומות בחיים בהם אנחנו פועלים לא למען התוצאה הסופית? אם כן אז מתי ואיפה? האם אנחנו רוצים להרחיב את המקום הזה בחיינו או לצמצם אותו?

נלמד יחד את המקורות הבאים של הפעולה.

 

  1. "אנטיגנוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר, אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב, על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב, על מנת שלא לקבל פרס; ויהי מורא שמיים עליכם" (אבות, א, ג).
  2. אסור להשתמש לאור נרות חנוכה, בין תשמיש של חול, כגון לספור מעות לאורם, ובין תשמיש של קודש, כגון ללמוד בספר לאורם. מפני שהנרות מקודשים למצוות נר חנוכה, וכשם שאסור ליהנות מהנרות שבמנורת המקדש כך אסור ליהנות מנרות חנוכה שנתקנו כזכר לנס שהיה במנורת המקדש. ועוד, שהנרות נועדו לפרסום הנס, ואם ישתמש לאורם, יֵראה כמי שהדליקם כדי להאיר ולא לשם מצוות פרסום הנס (שו"ע תרע"ג, א, פניני הלכה חנוכה פרק י"ב)

בפרקי אבות אנו למדים שראוי להיות כעבדים המשמשים את הרב על מנת שלא לקבל פרס- סתם כך. כדי לשמש את הרב, ולא כדי להיות יותר קרובים אליו או לקבל טובות הנאה אחרות כלשהן.

נרות חנוכה משלימים את הרעיון הזה. בכך שאנחנו מדליקים את נרות חנוכה ומצווים שלא להנות מהם, אנחנו בעצם לומדים כל יום מחדש בשמונת הימים לעשות מעשים גם בשביל הדבר בעצמו – ולא רק כדי להרוויח ממנו.

(הלימוד נכתב ע"י מרב שמש רוזן בהשראת דברי הרב אילעאי עופרן בחדר השאלות)

סיכום הפעולה

בחנוכה אנחנו מצווים לא להנות מהנרות.

מנהג נוסף של המהדרים במצווה הוא להסתכל על הנרות במשך חצי שעה. לא לסור מהם. יש כאלו ששרים ליד הנרות במשך חצי שעה ניגונים. ובעיקר לא עושים מלאכה.

מה אנחנו מרוויחים מזה? זאת הנקודה. שלא יודעים. שאין רווח חיצוני דווקא. הרבה דברים ברוח הם לא לצורך התכלית התועלתנית אלא בפשטות כדי שמשהו בתוכנו יקרה, ישתנה.

שינוי במידות, גדילה כאישיות, מתרחשות הרבה פעמים דווקא ממעשים כאלו. שכלפי חוץ נראים 'לא יעילים', או 'חסרי תועלת', ועדיין אנחנו יכולים לקבל מהם המון ברוח, באור, בבנייה העצמית שלנו.

שבת שלום מחדר השאלות!

יש לכם במקרה שאלה לא פתורה? על הפעולה לשבת, או בכלל?
אנחנו כאן בשבילכם – גם בוואטספ!

פעולות לשבת נוספות שיעניינו אותך

חירות אמיתית

פרשת בא

|
01/10/2024
פעולה לשבת: חלק מלהיות אדם חופשי ועם חירות אמיתית, הוא לא במובן השלילי של "העדר עבדות". חירות אמיתית היא בחירה מרצון להיכנס אל מערכת חוקים טובה ומאירה מתוך בחירה. גם עם ישראל יצא ממצרים אל עבר מחוייבות לתורה אלוקית, וגם כל אחד מאיתנו יכול להרגיש חופש וחירות בתוך מערכת חוקים טובה ונכונה, כשהוא בוחר למעשה להתחייב אליה מרצונו.
חירות אמיתית

הבחירה שמשפיעה על הכלל

פרשת ראה

|
01/04/2021
פעולה לשבת ראה: בסיכומו של הקיץ, ובתחילתו של חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, זהו זמן של תשובה בשבילנו, לתקן את המעשים שלנו ובכך לתקן את השבט, הקהילה והחברה כולה.
הבחירה שמשפיעה על הכלל

בין רצון להכרח

פרשת תצווה

|
07/02/2024
פעולה לשבת: השבת נלך בעקבות השם של הפרשה "תצווה" והפער המרתק בינו לבין השם של הפרשה הקודמת- "תרומה". מה בחיינו אנחנו עושים ב"תרומה", מרצון הלב שלנו, ומה אנו נדרשים לעשות "כי צריך"? והאם יש דרך נכונה לחבר גם המעשים שעושים "כי צריך" להבנה שגם אותם עושים בעצם מרצון?
בין רצון להכרח

רוצה להיות שליח/ה של חינוך דתי מאי"ר?

רשמו את שמכם ותוכלו לסייע בכמה מן הדרכים הבאות: