שבירת החומות

שיח- יום כיפור מגיע אלינו. יום כיפור הוא היום הכי קדוש בשנה – שמזמין אותנו למשהו שלא קורה באף יום אחר – לשיח צפוף וקרוב עם הקב"ה, ברוב שעות היום, בלי אוכל ושתיה ובלי מסיחים.

אנחנו יכולים להסתכל על זה ולחשוב "איזה צום מתיש". "מה עושים בתפילה כל כך ארוכה". או בכלל לברוח למפגשים עם חברים בחוץ. השאלה היא ביחס לעצמנו, במה אפשר כן לעלות ולטפס השנה עוד מהמקום בו היינו שנה שעברה. באיזו תפילה אני יכול להשקיע יותר. מה אני יכול לקבל על עצמי ביום כיפור הזה? כלי מאד טוב שאפשר לתת לחניכים (וגם לעצמנו) הוא הכלי של המיקוד.

בתפילה תנסו לכוון לדבר אחד שאתם מתחרטים עליו, ורוצים לחזור בתשובה עליו. תנסו לכוון על אדם אחד שאתם מתפללים עליו. תנסו לכוון להנהגה חדשה טובה אחת שתקבלו על עצמכם. אפשר לשבת ולחשוב יחד, להתחלק שוב לקבוצות או אפילו בפורום הכללי של השבט לנסות לשתף.

נלמד יחד את המשל הנפלא של הבעל שם טוב:

משל החומה של הבעל שם טוב:
מלך אחד בנה חומות רבות סביבו. רוח, רעש, אש מתלקחת, כתלים חלקים וחומות של ברזל היו שם, וגם תעלות מים, דובים ואריות ונחשים ועקרבים. והמלך נורא, ואור פניו מאיר בכל העולם וכבודו מלא עולם, אלא שהחומות שבנה הסתירו את אורו.
וכרוזים יוצאים ומכריזים, כי מי שיבוא ויראה פני המלך יהיה לו למשנֶה ואף יזכה בבתו. מי הוא שאינו רוצה בזה? רבים יצאו למסע אל המלך, אבל כשראו כמה מפחידה וגדולה היא החומה הראשונה מבין החומות נסוגו לאחור. ויש מהם שגברו על יצרם הרע ועברו כמה חומות.

אלא שבין חומה לחומה היו השרים של המלך מפזרים אוצרות רבים, שלא היו אלא רוח הקודש והיה להם הכוח לפעול לשפע ולישועה למען ישראל. אוצרות יקרים אלו גרמו לכך שרבים, בטיפשותם, עצרו במקום זה ולא המשיכו בדרכם, כי ככל שהייתה החומה קרובה יותר אל המלך כך הייתה מבהילה ומסוכנת יותר. והמלך עשה זאת כדי שלא יתקרב אליו כל מי שירצה.

אבל זה שאהב את המלך באמת, ולבו המה והשתוקק לראות את פניו, המשיך וסיכן עצמו בייסורי הדרך, עד שנכנס אל מעבר לחומות. ולא התפתה לקחת בדרך דבר מן האוצרות שהיו מפוזרים שם, כי יותר מכול היה חשוב לו להגיע אל המלך. וכשהגיע ה"אהוב" אל החומות ונהרות המים, אל משמרות החיילים ואל הדובים והנחשים והעקרבים, תמה ואמר: "מלך רחמן כמותך, מדוע תסתיר פניך בהסתרות משונות כאלו!" וצעק: "'אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתנִי' (תהלים כב, ב) – ואני מאמין בך, והכול הוא כבודך"! וכך, במסירות נפש, עבר האיש את החומות וחיות הטרף. אז הוסרו המחיצות, והאיש נמצא עומד בפני המלך הרחמן.

נפל האיש על פניו ובכה: "מדוע הסתרת פניך ממני זמן רב כל כך. מדוע העמדת חומות ומחיצות המסתירות אותך ומבהילות כל אדם, ואני כמעט שאבדתי"! ענה לו המלך: "ראה אהובי. הבט אל החוץ. האם קיים דבר רע? האם קיימת הסתרה?" הביט האיש, והנה אין שם לא חומה ולא מחיצה מבדילה, רק ארץ מישור, גנים ופרדסים, ומשרתיו של המלך עומדים בבגדי פאר ומנגנים בכלי זמר, והמלך יושב, והארץ האירה מכבודו. ראה והנה אין שום דבר רע בעולם, ו"מְ לֹוא כָל הָ אָ רֶ ץ" כבודו של המלך, הבין האיש כי כל המחיצות והדברים המבהילים לא היו אלא אחיזת עיניים. אז נתן המלך את בתו לאיש ושם כתר מלכות על ראשו. גם הרעיף מהודו על האיש והביאו אל מדרגת הצדיקים.

(המשל מובא מתוך האתר: זושא-מגלים את הסיפור החסידי)

מה אנו יכולים להבין מהמשל של הבעל שם טוב?
מה הדרך האמיתית להתקרב לה'?
מה אנחנו יכולים לעשות בחיים שלנו כדי להגיע אל המלך?