נפתח את הפעולה במשחק: בשלב הראשון נאמר לחניכים שיש להם עכשיו זמן "חופשי" כ-5 דקות לעשות בו כרצונם. לאחר 5 דקות נאמר לחניכים שכעת משחקים כדורגל אך ללא חוקים. לאחר 5 דקות נעבור למשחק כדורגל עם החוקים הרגילים- אין לגעת ביד מלבד השוער, אסור לעשות "עבירה", אם כדור יוצא מהקו הוא עובר לקבוצה השניה וכו'.
שיח: אפשר לשאול את החניכים- קיימנו שלש סוגי פעילות. באחת היה חופש מוחלט, בשנייה היה משחק ספציפי אך ללא חוקים, והשלישי היה משחק ספציפי עם חוקים. היכן היה לכם יותר חופש? האם הרגשתם "חירות" בפעילות הראשונה? מה היתרון של כל אחת מהן?
האם כאשר אנחנו בוחרים לשחק משחק עם חוקים מוגדרים מראש, זה אומר שויתרנו על חירות?
נלמד יחד:
א. בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱ-לֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה" (מפרשת השבוע)
ב. רבי יהודה הלוי:
עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם –
עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי:
עַל כֵּן בְּבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ
“חֶלְקִי אֲדֹנָי!” אָמְרָה נַפְשִׁי.
ג. אבות ו', ב':
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר "נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם",
וְאוֹמֵר "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱ-לֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱ-לֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת", אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת"
חלק מלהיות אדם חופשי ועם חירות אמיתית, הוא לא במובן השלילי של "העדר עבדות". חירות אמיתית היא בחירה מרצון להיכנס אל מערכת חוקים טובה ומאירה מתוך בחירה.
גם עם ישראל יצא ממצרים אל עבר מחוייבות לתורה אלוקית, וגם כל אחד מאיתנו יכול להרגיש חופש וחירות בתוך מערכת חוקים טובה ונכונה, כשהוא בוחר למעשה להתחייב אליה מרצונו.
יש לכם במקרה שאלה לא פתורה? על הפעולה לשבת, או בכלל?
אנחנו כאן בשבילכם – גם בוואטספ!
רשמו את שמכם ותוכלו לסייע בכמה מן הדרכים הבאות: