נפתח במשחק פשוט עם כדור- נסדר את החניכים במעגל וניתן כדור לאחד החניכים. נבקש מהחניכים למסור לחניך אחר את הכדור עד שהכדור עבר אצל כולם. בכל פעם שהכדור נמסר אל חניך מסויים, כל החניכים האחרים צריכים להתלונן שלא מסרו להם.
לאחר מכן נעשה סיבוב נוסף של מסירות, הפעם בלי תלונות, ובמקום זה, כל פעם שחניך מקבל את הכדור הוא צריך לומר "תודה", והשאר מחכים בסבלנות או מוחאים כפיים לפרגון.
סבב שיתוף
לאחר המשחק נתיישב לסבב בין החניכים בו נבקש מכל אחד לחשוב על דבר אחד בחיים שלו שהוא לא מרוצה ממנו ודבר אחד שהוא כן מרוצה ממנו. לאחר הסבב נקיים סבב נוסף, ובו נבקש מהחניכים לחשוב שוב על הדבר שהם הציגו כדבר שהם לא מרוצים ממנו אך כעת לחשוב כיצד בכל זאת גם בו יש דברים ששווה להגיד עליהם תודה.
בשלב השני נבקש מהחניכים להתחלק לזוגות. כל זוג חניכים יתרחק לפינה משלו ונבקש מהם לומר אחד לשני תודה אמיתית על משהו שבן הזוג שלהם עשה עבורם, או נותן ומוסיף לקבוצה כולה.
נלמד יחד:
שמות יד
י וּפַרְעֹ֖ה הִקְרִ֑יב וַיִּשְׂאוּ֩ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־עֵֽינֵיהֶ֜ם וְהִנֵּ֥ה מִצְרַ֣יִם ׀ נֹסֵ֣עַ אַֽחֲרֵיהֶ֗ם וַיִּֽירְאוּ֙ מְאֹ֔ד וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־ה'׃ יא וַיֹּֽאמְרוּ֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ הֲֽמִבְּלִ֤י אֵין־קְבָרִים֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְקַחְתָּ֖נוּ לָמ֣וּת בַּמִּדְבָּ֑ר מַה־זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לָּ֔נוּ לְהֽוֹצִיאָ֖נוּ מִמִּצְרָֽיִם׃ יב הֲלֹא־זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁר֩ דִּבַּ֨רְנוּ אֵלֶ֤יךָ בְמִצְרַ֨יִם֙ לֵאמֹ֔ר חֲדַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ וְנַֽעַבְדָ֣ה אֶת־מִצְרָ֑יִם כִּ֣י ט֥וֹב לָ֨נוּ֙ עֲבֹ֣ד אֶת־מִצְרַ֔יִם מִמֻּתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּֽר..
שמות טז
וילונו כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל עַל־מֹשֶׁ֥ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֖ן בַּמִּדְבָּֽר׃ ג וַיֹּֽאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל מִֽי־יִתֵּ֨ן מוּתֵ֤נוּ בְיַד־יְהוָה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשִׁבְתֵּ֨נוּ֙ עַל־סִ֣יר הַבָּשָׂ֔ר בְּאָכְלֵ֥נוּ לֶ֖חֶם לָשֹׂ֑בַע כִּֽי־הוֹצֵאתֶ֤ם אֹתָ֨נוּ֙ אֶל־הַמִּדְבָּ֣ר הַזֶּ֔ה לְהָמִ֛ית אֶת־כָּל־הַקָּהָ֥ל הַזֶּ֖ה בָּֽרָעָֽב׃
הגדה של פסח, מגיד, דיינו א׳-ט״ז
כַּמָה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ! אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִצְרַיִם וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, דַּיֵּנוּ. אִלּוּ עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, דַּיֵּנוּ. אִלּוּ עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְלֹא הָרַג אֶת־בְּכוֹרֵיהֶם, דַּיֵּנוּ. אִלּוּ הָרַג אֶת־בְּכוֹרֵיהֶם וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת־מָמוֹנָם, דַּיֵּנוּ. אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת־מָמוֹנָם וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת־הַיָּם, דַּיֵּנוּ. אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת־הַיָּם וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, דַּיֵּנוּ. אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה וְלֹא שִׁקַּע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ דַּיֵּנוּ…
ברכת האילנות
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו
בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם.
בעקבות תלונות בני ישראל בפרשת בשלח לאחר הניסים הגדולים שהם ראו, עצרנו לחשוב על העין הטובה שלנו ועל הדרך שבה נכון להסתכל על המציאות בהכרת הטוב.
מתוך הפרשה ולקראת טוב בשבט למדנו להודות לה' על הטוב, ולהודות אחד לשני על הטובות והאור שאנו נותנים זה לזה בלי לשים לב מספיק.
יש לכם במקרה שאלה לא פתורה? על הפעולה לשבת, או בכלל?
אנחנו כאן בשבילכם – גם בוואטספ!
רשמו את שמכם ותוכלו לסייע בכמה מן הדרכים הבאות: