נפתח את הפעולה במשחק: נבקש מתנדב מקרב החניכים. נבקש מהמתנדב לצאת. נחביא בחדר (אצל אחד מהחניכים או אם יש ארון בחדר) חפץ כלשהו, ועל החניך שיצא למצוא את החפץ.
המשחק קצת מסתבך. כל החניכים בחדר יכולים להגיב תגובות שונות כדי לקדם את החניך שיצא. הם יכולים להגיב במילים כמו "חם", "קר", "כן", "לא". מה שהחניך שיצא לא יודע זה שחצי מהקבוצה תכוון אותו נכון למה שהוא מחפש, וחלק מהקבוצה צריכה לתת לו את ההוראות ההפוכות.
החניך יצטרך להבין תוך כדי המשחק על מי לסמוך כדי לנצח ולהגיע לחפץ אותו הוא מחפש. (בגלל הקונספט של המשחק, יהיה אפשר לעשות אותו רק פעם אחת. תוודאו שכל החניכים יודעים בדיוק מה צריך לעשות לפני שהחניך שהתנדב חוזר לחדר והמשחק מתחיל.)
שיח- השיח יתרכז ב2 שאלות עיקריות, ולפיכך נחלק את הקבוצה ל-2 ואת המדריכים בין הקבוצות.
קבוצה אחת תתרכז בשאלה: "איך יודעים ללכת בדרך הנכונה ולא לטעות?"
קבוצה שניה תתרכז בשאלה "מה היא הדרך הנכונה ללכת בה בחיים?"
בסוף השיח נבקש מנציג מכל קבוצה להציג את השיח שהיה בקבוצה- ונסכם את המסקנות שהחניכים אמרו.
(מדריכים – אנא קראו את הלימוד לפני השיח. ככה תוכלו לדעת באיזה נקודות בשיח אפשר להתמקד/לעבות כדי שהשיח יתקשר ללימוד בצורה מיטבית)
מקורות ולימוד:
א. קשיים בדרך מבשרים לנו כי ה' רוצה שנבחר בדרך אחרת.
בדרכו, אמר בלעם למלאך את הדברים הבאים:
"וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל־מַלְאַ֤ךְ ה' חָטָ֔אתִי, כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י אַתָּ֛ה נִצָּ֥ב לִקְרָאתִ֖י בַּדָּ֑רֶךְ, וְעַתָּ֛ה אִם־רַ֥ע בְּעֵינֶ֖יךָ אָשׁ֥וּבָה לִּֽי" (במדבר, כ"ב, לד) .
שואל על כך ר' שמחה בונים מפשיסחא:"… החטא מה שלא ידע, ולא הבין מהסיבות שאירעו לו פעמיים ושלש, שרצון הקב"ה שלא ילך עמהם. (קול מבשר, חלק א', פרשת בלק, אות ז).
להבנת ר' שמחה בונים, המניעות שנקרו בדרכו של בלעם היו אמורות לגרום לו להבין שה' אינו חפץ שהוא ילך עם שליחי בלק. ניתן להסיק מכך שלדעת ר' שמחה בונים, קשיים הנקרים בדרכו של אדם יכולים להוות סימן לכך שה' אינו חפץ בדרכו.
ב. קשיים בדרך מזמנים אותנו להתגבר עליהם ולהמשיך לצעוד בדרך ולדבוק בה
מתורותיו של ר' נחמן מברסלב למדנו על כיוון הפוך. בכמה הזדמנויות ר' נחמן עסק במניעות שעומדות בדרכו של עובד השם, ולדעת ר' נחמן אין בהן ראיה שה' אינו חפץ בדרכו. אדרבה, בתהליך ההתקרבות לעבודת השם האדם אמור להיתקל במניעות:
(ליקוטי מוהר"ן, מהדורא קמא, סימן קפ"ה).
ר' נחמן מלמד שצריך להתגבר על המניעות ולהמשיך להתקדם. על ידי ההתגברות על המניעות בעבודת השם, האדם מכין לעצמו כלים
כדי שיוכל לקבל את השפע שמזומן לו בסוף הדרך. לכן, אסור להיכנע למניעות, אלא יש להתגבר עליהן.
ג. אז מי צודק? ר' שמחה בונים או ר' נחמן?
קשיים בדרך מסמלים שצריך לשנות את הדרך, ולדבוק בדרך אחרת, או שלהפך אסור להיכנע להם, ויש להתגבר עליהם?
הרב נחמיה רענן נותן לנו כלי להכריע באמצעותו את השאלה:
יש מצבים שבהם המציאות יכולה להוות סימן לאדם שדרכו אינה רצויה, ויש מצבים אחרים שבהם אסור שהמניעות יסיטו את האדם מדרכו. במצבים שבהם האדם עומד בספק האם דרכו רצויה או לא, כפי שהיה אמור להיות אצל בלעם בשליחותו לפגוע בעם ישראל, מניעות אמורות לעורר ספק לגבי צדקת הדרך. אולם, כאשר מדובר על הליכה בדרך השם ויש לאדם ביטחון גמור שה' חפץ בדרכו, אסור לו להיכנע למניעות אלא עליו להתגבר עליהן.
אם כך, על האדם לפשפש בדרכו ולבדוק- האם הדרך בה אני בוחר לחיות בה היא הליכה בדרך השם? יש לי ביטחון שה' חפץ במעשיי? אם כך עליי לדבוק בדרך, על אף הקשיים, כי זו לבטח הדרך הנכונה.
© הלימוד עובד לפעולה מתוך לימוד לפרשת "בלק" (היחס למניעות) שכתב הרב נחמיה רענן לבית המדרש האלקטרוני של ישיבת הר עציון.
סיכום –בכל צומת בחיים ראוי שנחשוב ונתבונן – מה במעשים שלי ישמח את ה'? מה הדרך שבה הקב"ה היה חפץ שאבחר? לא תמיד קל לדעת מה ה' רוצה מאתנו.
אם מדובר בשאלות מורכבות, תמיד אפשר להתייעץ עם אמא/אבא או דמות אחרת במשפחה או בבית הספר או בקהילה שאני סומך עליה, איתה אפשר יחד לברר את הדרך, שתמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.
יש לכם במקרה שאלה לא פתורה? על הפעולה לשבת, או בכלל?
אנחנו כאן בשבילכם – גם בוואטספ!
רשמו את שמכם ותוכלו לסייע בכמה מן הדרכים הבאות: