איך להפוך אויב לאוהב?

נלמד: נשיכה או נשיקה

יעקב יודע שעשיו אחיו בא למלחמה כנגדו. הוא אכן יכול להתארגן למלחמה, יש לו גם חיילים שמסוגלים להשמיד עיר שלימה, אך מעדיף בדרך אחרת לנצח את המאבק. נראה שיעקב מנסה להעביר את עשיו תהליך משמעותי. של הרגעת הכעסים של עשיו, והמסת ליבו. יעקב אמנם מתכונן (למלחמה, לדורון ומלחמה) אבל יותר מכך הוא עובד על הרגש של עשיו.
יעקב אבינו גורם לכעס של עשיו לאט לאט להשתחרר. הוא מפרק אותו בשלבים עדינים, ומעביר אותו תהליך של נגיעה על מיתרי הרגש. כל מנחה ומנחה בפני עצמה שוברת עוד את הקרח. יעקב בתחילה שולח מתנות, ומפזר אותם באופן מדורג (בראשית לב, יז-כב): "וַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו עֵּדֶר עֵּדֶר לְּבַדֹו וַיאמֶר אֶל עֲבָדָיו עִּבְּרּו לְּפָנַי וְּרֶוַח תָשִּימּו בֵּין עֵּדֶר ובֵּין עֵּדֶר":

משמעות הרווחים נועדה לתת לעשיו זמן להתרשם, להתפעל, להתרגש, להתרכך, ולנסות לקבל את יעקב באופן הנכון. יעקב לא מסתפק בכך, ודואג שכל מלאך, יפנה לעשיו ויאמר לו את דברי הפיוס:

"וַיְּצַו אֶת הָרִּאׁשֹון לֵּאמֹּר כי יּפגָׁשְּך עֵּשָו אָחִּי וׁשּאֵּלְָּך לֵּאמֹּר לְּמִּי אַתָה וְּאָנָה תֵּלְֵּך ולְּמִּי אֵּלֶה לְּפָנֶיָך: וְּאָמַרְּתָ לְּעַבְּדְּך לְּיַעֲקֹּב מּנְּחָה הִּוא שְּלּוחָה לַאדֹּנִּי לְּעֵּשָו וְּהִּנֵּה גַם הּוא אַחֲרֵּינּו: וַיְּצַו גַם אֶת הַשֵּנִּי גַם אֶת הַשְּלִּיׁשִּי גַם אֶת כָל הַהֹּלְּכִּים אַחֲרֵּי הָעֲדָרִּים לֵּאמֹּר כַּדָבָר הַזֶה תְּדַבְּרּון אֶל עֵּשָו בְּמֹּצַאֲכֶם אֹּתֹו:"

יעקב דואג להכין את עשיו למפגש איתו, מתוך בקשה מהמלאכים שימסרו לו את בקשת המחילה והסליחה: "וַאֲמַרְּתֶם גַם הִּנֵּה עַבְּדְּך יַעֲקֹּב אַחֲרֵּינּו כִּי אָמַראֲ כַפְּרָה פָנָיו בַמִּנְּחָה הַהֹּלֶכֶת לְּפָנָי וְּאַחֲרֵּי כֵּן אֶרְּאה פָנָיו אּולַי יִּשָ אפָנָי."
יעקב ממשיך בדרך זו גם בהכנת המפגש המשפחתי, ומניח את המשפחה באופן טקסי, עמידה מדורגת ומרגשת, להראות לעשיו כמה הם מכבדים אותו. עשיו רואה את הילדים של יעקב, מן הסתם הם דומים ליעקב כשהיה קטן. הוא נזכר במשפחה שלו. הוא רואה ילדים. הוא רואה את נשות יעקב:
"וַיָשֶם אֶת הַשְּפָחֹות וְּאֶת יַלְּדֵּיהֶן רִּאׁשֹּנָה וְּאֶת לֵּאָה וִּילָדֶיהָ אַחֲרֹּנִּים וְּאֶת רָחֵּלוְּ אֶת יֹוסֵּף אַחֲרֹּנִּים". בטקס המרגש, יעקב גם משתחווה 7 פעמים: "וְּהּוא עָבַר לִּפְּנֵּיהֶם וַיִּׁשְּתַחּו אַרְּצָה ׁשֶבַע פְּעָמִּים עַד גִּשְּתֹו עַד אָחִּיו."
רק לאחר ריכוך ושיכוך הכעס, מצליח יעקב להגיע למציאות של התרגשות כה גדולה עד כדי דמעות: "וַיָרָץ עֵּשָו לִּקְּרָאתֹו וַיְּחַבְּקֵּהּו וַיִּפֹּל עַל צַוָארָו וַיּשָקֵּהּו וַיִּבְּכּו:"
עשיו רצה לנשוך את יעקב, אבל הוא לא הצליח, הוא מחבק ,מנשק ובוכה.
אולי זה מה שחז"ל רצו ללמד אותנו, שעשיו בא עם שיניים, ויעקב הצליח להכהות את שיניו, ולהפוך אותם מנשיכה לנשיקה. עשיו רצה לנשוך אותו ויצאה לו נשיקה. הכוונה הייתה להרוג, ולפגוע, אך הריכוך של יעקב הוביל לאהבת אחים.
מספרים על הרב שמואל הנגיד שהיה יועצו של המלך )חבוס בן מאכסן אל מוצפר(. פעם יצא המלך לרחובה של עיר יחד איתו. והנה המלך שומע מישהו צועק ומקלל את המלך. המלך כעס ונפגע. ואומר לר' שמואל הנגיד, תדאג שיכרתו את לשונו.
כעבור שנה שוב הם יוצאים לסיור בממלכה. והמראות חוזרים על עצמם. רוב האנשים מריעים למלך, אך אותו אחד צועק. המלך בכעס על ר' שמואל הנגיד. אמרתי לך לדאוג שיחתכו לו את הלשון. אומר לו ר' שמואל הנגיד: תקשיב מה הוא צועק. המלך היטה אוזנו ושמע צעקות: "יחי המלך". הסביר ר' שמואל הנגיד "דאגתי שיכרתו לו את הלשון המקללת, וישימו לו את הלשון המברכת."
לפעמים אנחנו חושבים שאם נכניע ונהרוס ונשמיד ננצח. אך הניצחון היותר גדול זה לא להרוג, אלא להפוך את האויב לאוהב.
(מעובד מתוך דבר תורה של הרב הלל מרצבך על פרשת השבוע-אתר כיפה)