נפתח את הפעולה במשחק- בו נשאל את החניכים כמה אחריות יש להם בכל סיטואציה מ 1-10
(אפשר לבקש מהם שיצביעו עם האצבעות בידיים או להכין מראש מספרים מ 1-10 ושיצביעו יחד כל פעם על מספר שהם מסכימים עליו בנוגע לאחריות בכל סיטואציה).
אם השאלה לא ברורה, אפשר לתת להם דוגמא אחת מבין הסיטואציות: ולשאול אותם – האם אתם צריכים לפעול בתוך הסיטואציה? או שאתם יכולים להמשיך הלאה בחייכם בלי לעשות כלום?
הסיטואציות: אשה זקנה חוצה את הכביש, ילד קטן ממני חוצה את הכביש, אחי הקטן רץ בחצר בצורה שובבה שעלולה להיגמר בנפילה, אבא שלי מבקש עזרה בבית, יש חבר בכיתה שמתקשה במקצוע כלשהו שאני טוב בו, מצאתי פלאפון נטוש בשירותים של הקניון, חברה שלי לא מרגישה טוב, ראיתי תיק שאין לו בעלים באוטובוס, יש בלאגן בחדר שלנו בסניף, יש במקרר בבית גבינה שפג לה התוקף.
שיח
השבת אנחנו קוראים את פרשת מסעי. בפרשה מדברים בין היתר על מקרי רצח – וגם על מקרי רצח בשגגה, מקרה שבו לא הייתה כוונה תחילה להרוג ובכל זאת התרחשה הריגה. התורה לא עושה הבחנה בין מי שהרג בכוונה תחילה ובין מי שכן. לשני האנשים האלו קוראים רוצחים, לא פחות ולא יותר! ואפילו ישנו היתר בפרשה להרוג את הרוצח בשגגה.
מה אתם מבינים מתוך הדבר הזה? מה התורה מצפה מבני האדם? כמה אחריות היא תובעת מכל אחד מאיתנו? האם הייתם משנים עכשיו את התשובות שעניתם במשחק פתיחה?
נלמד יחד פסקה מספרו של הראי"ה קוק, אורות התשובה:
"אחד מהיסודות של התשובה, במחשבתו של האדם, הוא הכרת האחריות של האדם על מעשיו, שבא מתוך אמונת הבחירה החופשית של האדם. וזהו גם כן תוכן הוידוי המחובר עם מצות התשובה שמודה האדם שאין שום ענין אחד, שיש להאשימו על החטא ותוצאותיו, כי-אם אותו בעצמו. ובזה הוא מברר לעצמו את חופש רצונו ועוצם יכולתו על סדרי חייו ומעשיו, ומתוך כך הוא מפנה לפניו את הדרך לשוב אל ד', לחדש את חייו בסדר הטוב. אשר יכיר שהוא מוצלח בעדו כאשר ישאב ממקור הדעת, המתחבר אל קדושת אור התורה, המשיבת נפש". (אורות התשובה ט"ז, א)
התשתית של עולם התשובה היא ההכרה ביכולת הבחירה של האדם, וממילא באחריות המלאה לחטאיו. כשהאדם יודע שהוא זה שגרם למצבו, הוא לא זורק האשמות על החברה, על ההורים ועל הקב"ה, אלא עומד באומץ מול מעשי ידיו.
לדיון:
קראו את הקטע של הרב קוק פעמיים. מה הבנתם?
מתוך הקטע של הרב קוק, מה עולה? האם לאדם יש יותר אחריות או פחות?
לפי הרב קוק, עצם העובדה שהאדם יודע שהוא האחראי-לאן היא מובילה את האדם? מה דעתכם?
סיכום – בתקופה זו של שלושת השבועות – שאנו גם עסוקים במחשבות על חיבור לבבות ואהבת חינם, צריך לזכור עקרון בסיסי מאד בתורה שבין אדם לחברו- לכל אחד מאיתנו יש כוח להציל עולם ומלואו. אנחנו ערבים אחד לשניה, ועלינו להרגיש את זה בתוכנו ולקחת אחריות אישית על סביבתנו.
יש לכם במקרה שאלה לא פתורה? על הפעולה לשבת, או בכלל?
אנחנו כאן בשבילכם – גם בוואטספ!
רשמו את שמכם ותוכלו לסייע בכמה מן הדרכים הבאות: