אבני היסוד של החינוך המאי"ר

חינוך דתי מאי"ר:  מחויב, אמוני, ישראלי, רחב דעת

• להלן נייר עמדה  שנוסח לקראת כנס סעד, קיץ תשפ"ד, בסיועם של (לפי סדר א"ב):
  סנדרין אלבאום בוחניק, ארז זדה, צבי ינאי, יונת למברגר, הרב ירמי סטביסקי, ליאורה מינקה, עמרי עמירם, הרב צבי קורן, צוריאל רובינס, ד"ר מירי שליסל, שמואל שטח.

חינוך הוא בסיס לעתידה של כל חברה. מערכת החינוך מעניקה לתלמידים את ההזדמנות להתפתח רגשית וחברתית באינטראקציה עם בני גילם ; להיפגש עם מבוגרים משמעותיים המהווים דוגמא אישית; לעצב את זהותם ותפיסת עולמם מתוך לימוד, התמודדות ועשיה; לרכוש  ידע, אהבת הדעת ויכולות לימוד שילוו אותם לאורך חייהם כבוגרים.  בזמנים של מורכבות וקשיים, מתחזקת ביתר שאת ההבנה שהחינוך מהווה תשתית מרכזית, ומורים איכותיים הם רכיב קריטי בחינוך התלמידים. במיוחד הדברים אמורים בחינוך השואף להגשמת אתגר השילובים בין אמונה, מחויבות ופתיחות. ולפיכך חשוב לנו, כחברה אמונית וערכית, לחזק את המערכת החינוכית שלנו, להצמיח בה מורים משמעותיים ולעגן את יסודותיה.

להלן העקרונות בהם נתמקד בקידום החינוך בקהילתנו: 

1. "כל ישראל ערֵבים" – בית הספר יהיה מקום של מפגש בין עולמות מגוונים המאפשר ללומדים להתפתח לצד חברים וחברות דומים ושונים מהם. בית הספר יעניק ללומדים תחושת קשר, בטחון ושייכות ומתוך כך יוכלו הלומדים להכיר את עצמם ולגבש את זהותם. בבית הספר יבוא לידי ביטוי ייחודם של כלל תלמידיו, (תפיסתם דתית, יכולותיהם הקוגנטיביות, כישרונותיהם, ואישיותם) והללו ירכשו אחריות חברתית, יכולת פעולה וכלים להתמודדות עם מציאות החיים בהווה ובעתיד.
2. "אהבת תורה ויראת שמים" – בית הספר יחנך לאמונה, אהבת ה' וקיום התורה ומצוותיה כדרך חיים, מתוך יחס של כבוד למגוון המנהגים והמסורות של כלל הלומדים. בית הספר יאפשר לתלמידים להכיר מגוון של דמויות מופת ולפגוש מנהגים ברוח מסורות שונות. בית הספר ישאף להביא לתלמידיו מגוון של קולות חינוכיים וחוויות רוחניות, שיאפשרו לכל אחד ואחת מהם נקודת חיבור ושייכות עמוקה לתורה. דרכי לימוד התורה וקיום המצוות בבית הספר יתבססו על בניית מעורבות  ומחויבות של הלומדים לעולם הקודש, ויהוו בסיס לעיצוב זהותם הרוחנית והמעשית גם יחד. בית הספר יציע מגוון מסגרות העשרה תורנית מעבר ליום הלימודים, על מנת לאפשר העמקה בדרכים שונות, למעוניינים בכך. 
3. "ראשית צמיחת גאולתנו" – בית הספר יחנך באופן אקטיבי לאזרחות טובה ומחויבות למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מתוך כבוד ואמפטיה לאוכלוסייתה המגוונת, היהודית והלא יהודית כאחד. במקביל יעסוק בית הספר בהכרת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, ויחנך לשיח מתמשך ומכבד עם יהדות התפוצות על מגוון זרמיה. 
4. "ללמוד וללמד" –  חשיבות הלמידה כערך  ורצינותה יבואו לידי ביטוי הן בלימודי הקודש, והן במכלול תחומי הלימוד: הומניסטיקה, מדעים ואמנויות. חווית הלמידה תבנה על רלוונטיות ומשמעות, תעודד את הלומדים לחשיבה, בחירה, סקרנות ויוזמה ותדרבן אותם להכיר בכישרונותיהם  ולהגיע למיצוי יכולותיהם. האתגר הלימודי בבית הספר יותאם לצרכי הלומדים בו – מצטיינים ומאותגרים כאחד – והלמידה   תוערך בדרכים מגוונות. 
5. "זכר ונקבה ברא אותם" – בית הספר יצמיח אנשים ונשים בעלי זהות ותודעה, כאשר האתגרים והציפיות מן הבנים והבנות יפתחו בפניהם עולמות והזדמנויות שיוויוניות. במיוחד יושם דגש על שותפות מלאה ומאתגרת של בנות בתחום הקודש. בגילאי בית הספר היסודי תהיה אפשרות להתחנך בכיתות מעורבות המעניקות ללומדים  יתרונות חברתיים, פסיכולוגיים וחינוכיים . בהמשך הדרך, יש לאפשר להורים לבחור לילדיהם מוסדות חינוך  בהתאם להשקפתם, במסגרות נפרדות  או מעורבות, הפועלות לאור אותם עקרונות. בית הספר יעסוק בהיבטים של צניעות וקשרים בין בנים ובנות ממקום של כבוד, הכרות והערכה הדדית. 
6. "כולנו רקמה אנושית" – שלושה שותפים בתהליך הצמיחה: בית הספר, הבית והקהילה. בית ספר יפעל באווירה משפחתית-קהילתית, יסייע לתלמידים לפתח את עולמם וזהותם מתוך שיח בין שלושת המעגלים הללו, הדומה והשונה ביניהם, ויחזק את תחושת השייכות, האחריות ההדדית והאכפתיות. בית הספר יעודד את התלמידים לקחת חלק משמעותי בפעילות בתנועות הנוער ובפעילות התנדבותית וחברתית,  מחוץ לבית הספר.
7. היבטים מנהלים – המערכת הציבורית של החינוך הדתי, תפעל כחינוך ציבורי פתוח לכל ומחויב לכללי התחרות ההוגנת בין מוסדות, הכוללים אחריות לכלל התלמידים, שקיפות והגינות תקציבית, וקיומה של אכיפה. יוקפד על מתן מענה לגוונים השונים בהתאם לרצון מרבית ההורים, תוך הקפדה על יתרון גודלו של המוסד, מניעת פיצולים, פיקוח על תשלומי הורים ואחריות לכלל. החינוך הדתי יתוקצב בשווה לשאר מערכות החינוך הממלכתיות, אשר  יתועדפו יחדיו על פני מערכות חינוך שאינן ציבוריות.