קליטת עליה היא אחד מערכי היסוד של החברה הישראלית, וכל תקופה מביאה עמה גלי עליה מארצות שונות.
מאז ומתמיד לקח החינוך הממלכתי דתי על עצמו אחריות לקליטת תלמידים עולים, במסירות ובהשקעה רבה. המפגש והלימודים במסגרת משותפת הם ערך המשקף ערבות הדדית של אמת, והם גם מעשירים ומרחיבים את עולמם של כלל התלמידים, ותורמים מבחינה חינוכית לחדשים וותיקים כאחד. שילוב טבעי מתקיים כאשר לכל ילד יש קבוצת שייכות בתוך מערכת רב תרבותית המכבדת ונותנת לכל ילד מקום בו רואים אותו ,מאמינים בו, ומכבדים את מורשתו.
כאשר מדברים למשל על "שילוב יוצאי אתיופיה בחינוך הדתי", חשוב לדעת שכיום רוב רובם של התלמידים, ולעיתים קרובות גם הוריהם, נולדו כבר כאן בארץ והם צברים לכל דבר, עם מאפיינים תרבותיים ייחודיים כמו לכל קבוצה ועדה. לצערנו, לעיתים ילדים אלה עדיין מתויגים כ"יוצאי אתיופיה".
אין לתייג או להחריג ילד בבית הספר, בכל גיל, בשל מוצאו. למרות שלעיתים עדיין קיימים פערים מסויימים, יש לאפשר לתלמידים אלה שוויון הזדמנויות מוחלט ולפעול למען שילוב מלא במוסדות החמ"ד, תוך התייחסות ומתן מענה וסיוע לכל תלמיד ללא קשר למוצאו. הניסיון מוכיח שמהלכים אלה, בהם מושקעים אהבה ואמונה ביכולותיו של התלמיד באשר הוא, מביאים לשילוב חברתי מצוין ולהישגים יפים.
שילוב מיטבי כולל גם מאמץ לשלב בתוך מערכת החינוך מורים וגננות מבני העדה . התלמידים כולם ילמדו ויכירו את מורשתם של יהודי אתיופיה, יכירו את מסעם לארץ ואת כמיהתם לציון.
עולים מצרפת:
עולים מארצות אנגלו- סקסיות:
( לקט מתוך אתר זכויות העולה של משרד החינוך)
מערכת החינוך עושה מאמץ לתת מענה לצורכי התלמיד העולה, החל מהקניית מיומנויות יסוד ועד לסיום לימודיו בכיתה י"ב:
*זכותו של תלמיד עולה לשמור על שמו המקורי, או לשנותו לשם ישראלי בהסכמת הוריו.
*זכותו של תלמיד עולה לדעת כמה זמן תימשך זכאותו למשאבים מיוחדים לעולים חדשים, וזאת באמצעות מזכירות בית-הספר.
*זכותו לקבל סיוע ושיעורי עזר במהלך הזכאות, עד להשתלבותו הלימודית והחברתית.
*בבית-הספר יופעל צוות קליטת עולים, אשר יתכננו את תוכנית הקליטה האישית לתלמיד העולה, ויעקבו אחר ביצועה.
*יתקיים הליך קליטה מסודר לתלמיד ולהוריו, הדרכה בסדר יום בית-הספר וסיור בבית-הספר.
*זכותו של תלמיד שתוכנית הקליטה תהיה מאוזנת ותכלול מסגרות פעילות שונות, אשר מעוגנות במערכת שעות מסודרת.
*זכות התלמידים העולים לקבל "סל קליטה לתלמידים עולים" בשלוש שנות הלימוד הראשונות בישראל, המקנה הנחה או השתתפות בהוצאות חינוך כמו: ספרי לימוד, טיולים, עזרי לימוד וכו'. השתתפות זו של משרד החינוך מועברת לבתי-הספר באמצעות הרשויות או הבעלויות על בתי-הספר.
*זכות התלמידים לסיוע מוגדרת במפתח, שאותו ניתן לקבל בבתי-הספר.
*כל עולה זכאי ללמוד ללא תשלום באולפן לעברית.
*עולים ששולחים ילדים לגן טרום-חובה (גילאי 4-5) זכאים להנחה של עד 90% בתשלום.
*תלמיד עולה חדש לא יופנה לוועדת השמה עד שנתיים מיום עלייתו, אלא אם הוריו מבקשים זאת ויש בידיהם מסמכים עדכניים וקבילים מארץ המוצא שלו, או שאפשר להוכיח שיש לו לקות משמעותית המשפיעה על הישגיו הלימודיים.
*זכותם של תלמידים עולים מחוננים ועתירי כשרונות להיבחן בבחינה מותאמת, בנוהל מיוחד לתוכניות לימודים ייחודיות (תשס"ג/2, 10/2002).
1. נשתדל להנכיח נראות של הילדים מכל הגוונים – ילדים כהים ובהירים בספרים ובפינת הבובות- כבר מהגן!
2. נשלב מורים עולים (יוצאי אתיופיה/צרפת/ארה"ב וכו') כדמויות מודל והשראה לכלל התלמידים.
3. נקדיש זמן להיכרות עם מורשת העולים מהארצות השונות- חבר העמים, יהדות אתיופיה, צרפת, דרום אמריקה וכו'.
4. נספר על הכמיהה לציון, על העלייה לארץ ועל מסירות הנפש.
5. לא לתייג תלמידים על פי ארצות מוצאם. רבים מהם כבר מזמן “דור שני” ואפילו שלישי!
6. נדגיש ביטויים של העצמה ולא נמדוד תלמידים על סמך הישגים בלבד .
7. נשתדל להכיר את הקודים התרבותיים הנהוגים בארצות השונות.. למשל, בצרפת פחות מקובל בקרב הורים לפנות למורים על מנת "להתלונן" כפי שמקובל בישראל. בארה"ב למשל, מרבית העולים למדו בעבר במערכות חינוך פרטיות שלהן אופי שונה מאשר זה בישראל.
קיימות מספר יוזמות להנכחת מורשת יהדות אתיופיה, כמו "מרחב", 'סיפור על הדרך' , 'מרכז מורשת יהודת אתיופיה, ועוד.
קהילה
תורה ודעת, אמונה, קדושה
אנושות, חברה, תרבות
תפיסה ממלכתית-ציבורית החברה הישראלית
חשיבה, מצויינות, מחויבות
עירוב ושיוויון מגדריים
מענה אישי וחוסן
למגוון רחב של לומדים
מחנכים בעלי דעות מגוונות
מדעים, הומניסטיקה, אמנויות
מנהל/ת
רשמו את שמכם ותוכלו לסייע בכמה מן הדרכים הבאות:
