נתונים ומחקרי עומק

בשני העשורים האחרונים ניתחו חוקרים שונים את תוצאות שאלוני המיצ"ב שנערכו בכיתות ה'  בכל רחבי הארץ. (מדובר במבחנים אחידים במקצועות הליבה שהועברו ע"י משרד החינוך בקרב עשרות אלפי תלמידים, והבוחנים גם את ה'אקלים' הבית ספרי – תחושות, רגשות, יחס לביה"ס וכד').

בכל אופני הניתוח של תוצאות השאלונים  ובחתכים שונים, וגם בהשוואה לתוצאות  ממספר שנים, נמצא פער משמעותי (ולעיתים פער קטן)  לטובת בתי הספר המעורבים. זאת למרות  היותם אינטגרטיביים יותר.

ניתוחי שאלוני המיצ"ב לאורך שנים נערך ע"י החוקרים ד"ר אריאל פיקלשטיין, אייל ברגר ועדי ארד וכן ע"י צבי שיר מבנק ישראל. הם מובאים במלואם באתר 'נאמני תורה ועבודה'.

בעמוד זה, תחת הלשונית "מעשי" תוכלו לצפות  בכמה דוגמאות ממחקרי נתונים אלו.

_______________________________________________

אנו מביאים כאן את תקציר מאמרן של ד”ר דפנה עציון, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן, ושל ד”ר שגית שילה-לוין, החוג המשולב והמחלקה לניהול באוניברסיטת בר אילן. השתיים מתייחסות לטיעונים המחייבים או שוללים את ההפרדה המגדרית במערכת החינוך, ומנתחות את המחקרים השונים בנושא.

מטרת נייר העמדה היא הצגת  סקירה של ממצאים העולים  ממחקרים אקדמיים, תוך ניסיון לשפוך אור על מורכבות הבעיה.

החינוך החד מיני קיים במדינות מערביות רבות …בעבר הוא היה מקובל בעיקר בבתי ספר פרטיים לבנים. בשנות ה-90 החלו להישמע  בעיקר בארה"ב קולות שדרשו שיוון במערכת החינוך הציבורית, שמשמעותו – חינוך נפרד לבנים ולבנות.

החל משנת 2006 ניתנה לגיטימציה להפרדה מגדרית בכיתות בחלק מהמקצועות או בכולם, במידה שההורים תומכים בכך, ובמטרה להפחית את הפער בין בנים לבנות במקצועות הטכנולוגיים. מאז, החוקרים חלוקים באשר לנכונות החלטה זו.

שתי טענות מרכזיות מושמעות על ידי המצדדים בחינוך החד-מיני.

הטענה הראשונה מניחה כי בין בנים לבנות קיימים הבדלים נוירולוגיים והורמונאליים, ומשכך, עליהם ללמוד בשיטות לימוד שונות, פדגוגיות וחינוכיות כאחד. חוקרים אכן מצאו כמה הבדלים בין מוחם של בנים לבין מוחן של בנות, אולם אף אחד מההבדלים הללו אינו קשור ללמידה. הממצאים מצביעים על כך שאמנם קיימים הבדלים בתחומי העניין בין בנים לבנות, אך אין הבדלים ביכולותיהם הקוגנטיביות והרגשיות, או במיומנויות הלימודיות שלהם . חוקרי המוח מבינים כיום שקיימת אינטראקציה מתמשכת בין הגנטיקה, מבנה המוח והסביבה, כך שיתכן שהבדלים מינוריים מועצמים הודות לחיזוקים המתקבלים על ידי הסביבה. ישנם  מחקרים לפיהם הבנות יוצאות נשכרות מחינוך נפרד בלימודי הטכנולוגיה, בשל הנטייה הסטריאוטיפית של המורים להתייחס לבנים כמבינים טוב יותר את התחום הטכנולוגי מאשר הבנות בכיתות מעורבות. אחד הממצאים מראה גם קשר בין מעמד האישה במדינה ספציפית לפערים בציונים במתמטיקה בין הבנים לבנות. במדינות בהן היחס לנשים מתקדם יותר (דוגמת איסלנד, שוודיה ונורווגיה), ציוני הבנות שווים לציוני הבנים, ולעיתים אף עולים עליהם (.

ובאשר  להבדלים הנוירולוגיים וההורמונאליים – האם עליהם להיות מתורגמים לשיטות ונושאי לימוד שונים?  האם מערכת החינוך אמורה להנציח את החולשות של תלמידיה, וללמד רק בשיטות נוחות ומוכרות? האתגר בחינוך הוא להקנות לכל הילדים ידע על מורשת קרב, כמו גם על היסטוריה של האמנות, ללא קשר לנטיותיהם הראשוניות.

הטענה השניה המושמעת על ידי מצדדי החינוך החד מיני היא כי מחקרים מצביעים על היתרונות בחינוך זה עבור בנים ובנות כאחד.

בנייר עמדה  משנת 2005 מציג משרד החינוך האמריקאי סקירת ספרות ענפה הטוענת באופן ברור כי הממצאים בנוגע ליתרונות החינוך החד-מיני מעורפלים ולקויים. ישנו חוסר האחידות וחוסר העקביות בממצאי המחקרים שהתקבלו לאורך השנים. מחקרים ארוכי טווח  מראים כי גם אם קיים פער מסוים בהישגים  בחינוך המעורב, לאורך שנים ובתקופת הלימודים הגבוהים הבדלים אלו מתבטלים.

א. מחקר אורך שנעשה על-סמך נתונים רשמיים של משרד החינוך בניו זילנד עקב אחרי הישגים במגוון תחומים של בנים ובנות מ37 חטיבות ביניים שונות ברחבי ניו זילנד, הממצאים הובילו באופן חד משמעי לכך שאין הבדלים משמעותיים בהישגים בשום תחום כאשר נבדקים כל הפרטים בין בתי ספר נפרדים למעורבים.

ב. המחקרים מתמקדים בהישגים הלימודיים (בעיקר לימודי מתמטיקה ומדעים), ואינם מתייחסים להשלכות החברתיות והאישיות של החלוקה המגדרית. כיצד משפיעה החלוקה על התפתחות הזהות המינית והאישית של הילדים? כיצד היא משפיעה על היכולת ליצור קשרים אינטימיים בבגרות?  לכך אין כל התייחסות.

ג. המחקרים אינם מנטרלים השפעה של משתנים מתערבים משמעותיים ביותר: האם מדובר בבתי ספר פרטיים וסלקטיביים?  מהו המעמד הסוציו אקונומי של התלמידים  ומידת המעורבות ההורית? מהו גודל הכתה, מספר שעות הלימוד, כמות המשאבים של בית הספר, איכות האינטראקציה בין המורה לתלמידיו, אחוז התלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז או קשיים לימודיים אחרים, אחוז המשפחות החד הוריות ועוד. במחקרים המעטים בהם נעשה ניטרול למשתנים אלה, לא נמצאו הבדלים מובהקים בהישגים בין בתי ספר נפרדים/כיתות נפרדות לבין בתי ספר מעורבים/כיתות מעורבות.

סקירת המחקרים מראה כי המעבר לחינוך חד מיני אמנם פותר את הבעיות הרלוונטיות לחינוך המעורב, אך יוצר בעיות חדשות. כיתות הבנים מאופיינות בבעיות משמעת חמורות, בעוד שכיתות הבנות אמנם רגועות יותר, אך חסרות בהן יצירתיות וחדשנות. הבעיה בהתנהגות בכיתות נפרדות, בעיקר באלה של הבנים, מובילה לבעיה נוספת בחינוך החד מיני: מעבר של “מורים טובים וחזקים” לכיתות הבנים (רק הם יכולים “להחזיק” את הבנים).   החלוקה המגדרית תורמת גם לחיזוק הסטראוטיפים המגדריים. תלמידות בחינוך נפרד הציגו תפיסות מגדריות שמרניות, ואמונות נמוכות ביכולות של נשים להתקדם להנהיג ולהוביל.

בין המחקרים המעטים שנערכו בבתי ספר יסודיים, נמצאת עבודת דוקטורט שנכתבה על-ידי ווטסון תומאס (Watson-Thomas, 2018) אשר בחנה את ההבדלים בין ההישגים במתמטיקה בכיתות נפרדות מגדרית לעומת הישגים אלה בכיתות מעורבות. הוא הגיע למסקנה שבכיתות הנמוכות (כיתה ג') ההפרדה המגדרית פוגעת בציוני במתמטיקה הן של הבנים והן של הבנות, ובכיתות הגבוהות יותר (כיתה ה') הבנות יוצאות נשכרות מההפרדה המגדרית בציונים במתמטיקה. יחד עם זאת ההבדלים בממוצעים בין המעורב לנפרד היו מובהקים בשל מספרם הגבוה של הנבדקים, אך קטנים. לא נבדקה ההשפעה על ההישגים בשאר המקצועות או על האקלים החברתי.

מסקירה שיטתית, קשה למצוא מחקר שנותן תשובה חד-משמעית ביחס לכדאיות ההפרדה המגדרית בכיתות בחטיבת הביניים ובתיכון, וכמובן שגם לא בבתי הספר היסודיים. המסקנה העולה מסקירה זו היא כי ממצאי המחקרים אינם אחידים בלשון המעטה, ויש להיזהר משימוש מגמתי בחלק קטן מהממצאים הקיימים מבלי להציג את התמונה בכללותה.

את המאמר במלואו תוכלו לקרוא בקישור הבא:https://toravoda.org.il/מאמר עציון- שילה