כהקדמה לצפייה בנתונים כדאי לשים לב לכך שהמוסדות המעורבים מגדרית קולטים ע"פ רוב אחוז גבוה יותר של תלמידים מרמה סוציו-אקונומית חלשה.
התפלגות חברתית-כלכלית לפי עשירון טיפוח ( מדד סוצי-אקונומי הנקבע ע"י משרד החינוך) של בתי הספר היסודיים בחינוך הממלכתי-דתי בשנת 2018, לפי סוג הפרדה מגדרית בבית הספר:
| חלוקה כללית | חלוקה מפורטת | |||||||
| בתי ספר מעורבים | בתי ספר נפרדים | בי"ס מעורב א-ו' | א-ג כיתות מעורבות, ד-ו נפרדות | כיתות נפרדות א-ו | בי"ס לבנים בלבד | בי"ס לבנות בלבד | אחר | |
| עשירון טיפוח ממוצע (משוקלל) | 4.41 | 4.22 | 5.02 | 3.38 | 4.23 | 4.12 | 3.84 | 5.61 |
| התפלגות התלמידים בין בתי הספר | 42.5% | 57.5% | 27.9% | 15.8% | 24.3% | 14.5% | 13.3% | 4.2% |
| התפלגות תלמידים בבתי ספר מרקע חברתי-כלכלי נמוך (8-10) | 68.2% | 31.8% | 60.7% | 9.3% | 11.2% | 8.8% | 4.0% | 6.0% |
| התפלגות תלמידים בבתי ספר מרקע חברתי-כלכלי בינוני (4-7) | 36.5% | 63.5% | 26.5% | 12.7% | 27.4% | 15.0% | 13.2% | 5.1% |
| התפלגות תלמידים בבתי ספר מרקע חברתי-כלכלי גבוה (1-3) | 45.1% | 54.9% | 23.1% | 21.2% | 22.7% | 14.9% | 15.4% | 2.7% |
נתוני המחקרים מראים תמונה שונה.
* הציון הממוצע של תלמידי החינוך הממלכתי-דתי בבחינות המיצ"ב בכיתות ה', בשנים תשע"ה-תשע"ז, לפי סוג הפרדה מגדרית בבית הספר.
קיים יתרון במתמטיקה ובאנגלית. בעברית אין יתרון וניתן להסבירו בין היתר בגלל מספר העולים הגדול יותר הקיים במוסדות אלו.
| בתי ספר נפרדים (חמ"ד) | בתי ספר מעורבים (חמ"ד) | כלל בתי"ס דוברי עברית | |
| מתמטיקה | 85% | 90% | 91% |
| מדעים | 69% | 83% | 82% |
| עברית | 85% | 88% | 89% |
| אנגלית | 87% | 94% | 94% |
| ממוצע | 82% | 89% | 89% |
*שיעור תלמידי כיתות ה' בחינוך הממלכתי-דתי ובבתי"ס דוברי עברית שדיווחו במיצ"ב לשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד) כי חשוב להם ללמוד את המקצוע, לפי מקצוע ולפי שיטת הפרדה מגדרית של בית הספר (מצומצם)
בדקנו גם את הטענה הרווחת, לפיה הפרדה מגדרית מסייעת ומעלה את ההישגים הלימודיים של הבנות.
המספרים בטבלה הבאה לקוחים מתוך שאלוני המיצ"ב, שם הנתונים נספרים כ'נקודות', שלא כמו ציונים רגילים בתעודה.
בידוד נתוני הבנות לאורך השנים, מראה כי ההפרדה אינה מסייעת להישגיהן. הדבר מוצג בפילוחים שונים, כמו זה אשר משווה בין בנות הלומדות בבתי ספר של בנות בלבד לבין בנות הלומדות בבי"ס מעורבים:
| מקצוע | בנים | בנות | ||||||
| הישגי בנים בבי"ס מעורבים בחמ"ד | הישגי בנים בבי"ס לבנים בלבד | פער | הישגי תלמידים בחינוך ממלכתי | הישגי בנות בבי"ס מעורבים בחמ"ד | הישגי בנות בבי"ס לבנות בלבד | פער | חינוך ממלכתי | |
| מתמטיקה | 564 | 541 | 23 | 574 | 549 | 543 | 6 | 550 |
| מדעים | 536 | 527 | 9 | 559 | 530 | 514 | 16 | 548 |
| עברית | 517 | 517 | 0 | 528 | 539 | 538 | 1 | 547 |
| אנגלית | 516 | 485 | 31 | 550 | 527 | 504 | 23 | 554 |
| ממוצע | – | – | 16 | – | – | – | 12 | – |
*ציון ממוצע של נבחנים בכיתות ה' בחינוך הממלכתי (דוברי עברית) והממלכתי-דתי בבחינות המיצ"ב במתמטיקה, מדעים, עברית ואנגלית, בשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד), לפי מגדר ולפי סוג הפרדה מגדרית של בית הספר
יש לציין כי לא מדובר בסקר מדגמי, אלא בשאלון שהועבר בקרב עשרות אלפי תלמידים. מכיוון שמדובר בנתונים דומים שנמדדו לאורך מספר שנים, הרי שמדובר בהבדלים משמעותיים.
| חלוקה כללית | חלוקה מפורטת | ||||||
| בתי ספר מעורבים | בתי ספר נפרדים | בי"ס מעורב א-ו' | א-ג כיתות מעורבות, ד-ו נפרדות | כיתות נפרדות א-ו' | בי"ס לבנות בלבד | בי"ס לבנים בלבד | |
| תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר | 76.7% | 74.4% | 76.9% | 75.3% | 74.7% | 75.9% | 71.3% |
| מעורבות באירועי אלימות | 10.2% | 11.1% | 10.2% | 10.1% | 10.6% | 7.7% | 16.5% |
| מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה | 74.5% | 70.5% | 76.3% | 69.2% | 71.3% | 69.3% | 69.0% |
| מאמצי בית-הספר לעידוד למעורבות חברתית ואזרחית | 61.2% | 54.8% | 63.3% | 56.2% | 57.9% | 55.6% | 45.9% |
| מאמצי בית-הספר לקידום סובלנות כלפי האחר והשונה | 83.0% | 81.3% | 82.9% | 82.6% | 81.8% | 83.4% | 77.0% |
| יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים | 65.5% | 62.2% | 67.5% | 60.4% | 63.3% | 61.8% | 59.0% |
| פרקטיקות הוראה-למידה-הערכה איכותיות | 72.9% | 69.3% | 74.0% | 70.1% | 70.7% | 70.2% | 63.9% |
| אסטרטגיות ללמידה עצמית | 68.4% | 63.3% | 70.2% | 63.1% | 65.2% | 63.0% | 58.9% |
| קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים | 73.3% | 70.2% | 75.3% | 68.3% | 71.4% | 69.2% | 67.3% |
*דיווחי התלמידים במיצ"ב על אקלים חברתי ופדגוגי בבית הספר בשנים תשע"ה-תשע"ז, לפי סוג הפרדה מגדרית בבית הספר (מצומצם ומפורט)
ההשוואה המצומצמת בין בתי ספר מעורבים לבתי ספר נפרדים מלמדת כי בכל הפרמטרים של אקלים חברתי וסביבה פדגוגית ישנה עדיפות לבתי הספר המעורבים.
בחלק האידאולוגי הבאנו את תקציר מאמרן של ד"ר דפנה עציון וד"ר שגית שילה, הבודקות לעומק את המחקרים השונים – בעיקר מארה"ב- בנושא ההפרדה המגדרית במערכת החינוך.
את המאמר במלואו תוכלו לקרוא בקישור הבא:https://toravoda.org.il/מאמר עציון- שילה
היבטים נוספים:
מחקר עדכני שנערך ע"י ד"ר מאור קפלן טוען כי תלמידים אשר למדו בחינוך ניפרד מעידים באחוז נמוך יותר על מגע מיני עם בני המין השני, ביחס לתלמידים אשר למדו בחינוך מעורב. ואולם, מן הצד השני, הם מעידים על יותר מגע מיני עם בני אותו מין. במילים אחרות, הפרדה אמנם יוצרת ריחוק פיסי עם בני המין השני, אך יש לה "מחירים" ביצירת קשרים מיניים עם בני אותו המין.
במחקר השתתפו 1,050 מתבגרים יהודים דתיים, דוברי עברית, בגילאי 16–20. המשתתפים ייצגו רמות דתיות שונות באוכלוסייה הדתית לאומית והמסורתית.
מחקר איסוף נתונים שנערך על ידי אריאל פינקלשטיין בשנת 2022 בחן את היקף המטופלים במחלקות לשירותים חברתיים בעקבות פגיעה מינית בקרב ילדים, תוך פילוח לפי מגזרים חינוכיים.
מן הממצאים ניתן לראות שהפרדה מגדרית במערכת החינוך אינה מפחיתה דיווחי פגיעות מיניות. שיעור המטופלים בשירותי הרווחה בעקבות פגיעה מינית גבוה פי שניים בקרב תלמידי החינוך הממלכתי-דתי (2.39 לכל 1,000 תלמידים) לעומת החינוך הממלכתי (1.04 לכל 1,000 תלמידים). בחלוקה לפי ישובים יש מובהקות ברורה ביותר בהתאם לאופי ההפרדה באותו מקום (רשימת הישובים עצמה לא פורסמה מחשש ליצירת ביוש, שיימינג, אשר ישיג את ההיפך ממטרת המחקר).
ממצא נוסף: בחינוך הממלכתי הבנים מהווים פחות משליש (31%) מהמטופלים בעקבות פגיעה מינית, בעוד שבחינוך הממלכתי-דתי הבנים מהווים כמעט מחצית (48%) מהמטופלים.
להסברת נתונים מובהקים אלה עלו מספר השערות כמו שבבתי ספר נפרדים לבנים יש יותר גברים מלמדים, המהווים פוטנציאל גדול יותר לפגיעה, וכן, קיימים יותר תלמידים הלומדים במוסדות פנימייתיים. כמו כן, ניתן להניח שבבית ספר מעורב, נוצרות הזדמנויות לשיח חינוכי והמציאות המעורבת מזמנת שיח והכרות על הצד השני, יוצרת המשגה, ומאפשרת לשני בני המין ללמוד על גבולות ועל ההתמודדות איתם בשעה שהם קטנים ורחוקים ממצבים בעייתיים. נתוני הדיווחים מעידים כי הפרדה מגדרית במערכת החינוך אינה מהווה כלי להפחתת פגיעות מיניות, ואף עשויה להגביר אותן בשל היעדר שיח פתוח, חוסר מודעות והיעדר המשגה של גבולות בין המינים.
קהילה
תורה ודעת, אמונה, קדושה
אנושות, חברה, תרבות
תפיסה ממלכתית-ציבורית החברה הישראלית
חשיבה, מצויינות, מחויבות
עירוב ושיוויון מגדריים
מענה אישי וחוסן
למגוון רחב של לומדים
מחנכים בעלי דעות מגוונות
מדעים, הומניסטיקה, אמנויות
מנהל/ת
רשמו את שמכם ותוכלו לסייע בכמה מן הדרכים הבאות: