מדיניות ארצית לחינוך הממלכתי דתי

חיזוק החינוך הממלכתי – דתי  כחינוך ציבורי וממלכתי מתוך תחרות הוגנת

א. צמצום הפערים החברתיים ונתינת מענה לכלל ילדי ישראל:

1. לכל מוסד יתקבלו כל החפצים בחינוך דתי. הרישום יעשה אוטומטית דרך עיריות ומוסדות רשמיים. לא יונהגו ראיונות קבלה, מבחני מיון, תקנונים מדירים וכד'. בהתאם לאלה יבוטלו מתווים המאפשרים תקצוב מלא למוסדות המתנהלים כמוסדות פרטיים. לכיתות תיכון (י’-י”ב) ניתן לקיים מבחני קבלה כחוק, ובתנאי שקיים באזור תיכון דתי הפתוח לכל ומנגנון הרישום מסודר ושקוף.
2. משרד החינוך לא יכיר בבתי ספר שאין להם הצדקה מספרית, ומוסד ללא רישיון לא יזכה בתקצוב ישיר או עקיף מכל סוג שהוא. מוסד מוכר שאינו רשמי לא יתוקצב באופן הגבוה מ- 65% ביחס למוסד רשמי.  על מנת לחזק את החינוך הציבורי, יש להגביל את יכולת המעברים בין מערכות פיקוח. וכך, מוסדות המיועדים לבני הציונות הדתית לא יחסו תחת מטרייה של החינוך החרדי.
3. הרשם מטעם הרשות המקומית, האחראי לרישום ולשיבוץ בבתי הספר, יוודא שבעת תהליך הרישום נשמרים איזון חברתי וחלוקת אחריות על קבלת תלמידים בין המוסדות השונים באזור, דבר המחייב גם בניית מנגנונים של שיתוף פעולה בין רשויות.
4. יש לפקח על  מנגנוני קיום שעות פרטניות, כיתות חינוך מיוחד, מענה לעולים, ילדים מחוננים, תקני יעוץ חינוכי, שירות פסיכולוגי ועוד. בנוסף, מדד "התמונה החינוכית", שיש לו השלכות תקציביות, יתוקן בהתאם לרמת הסינונים והאינטגרציה.
5. במבחני התמיכה של גרעינים תורניים יש לכלול גם מדדים חברתיים, כך שכאשר  תסתיים התמיכה לאחר התבססותו של  הגרעין, יוחזר הכוח לקהילה המקומית.

ב. התייעלות תקציבית, הפחתת תשלומי הורים ושמירה על תחרות הוגנת בין המוסדות:

1. יש להסדיר את כלל תקציבי מערכות החינוך הדתי באופן קבוע, שקוף ושוויוני לכלל המוסדות, תוך ביטול התלות בתקציבים קואליציוניים. בין היתר ע"י פתיחת כלל מערכות התקצוב לשקיפות הציבור.
2. יש להקפיד  על גודל מינימלי של מוסדות חינוך ועל מתן תמריצים משמעותיים למוסדות גדולים, תוך התחשבות במספר המשפחות הדתיות  באזור הגיאוגרפי. הועדה העליונה האחראית על הקמת מוסדות חדשים תהיה אחראית גם על מוסדות שאינם רשמיים. יש ליצור מנגנון  המאפשר לחמ"ד לשמור על הסדרה על- אזורית אשר תמנע הקמת מוסדות מיותרים.
3. על פי החלטת הקהילה יש להסדיר מנגנון תקציבי שיאפשר הפרדה מגדרית בכיתות. מהלך זה יעשה  תוך שמירה על השעות והתקנים הנדרשים, המתקזזים באופן שקוף ומסודר עם המשאבים הקיימים של ביה"ס, ואינם מעודדים הקמת בית ספר נפרד עם סמל מוסד חדש.
4. התקצוב הדיפרנציאלי לכלל מערכת החינוך, בהתאם לדירוג החברתי-כלכלי של בית הספר, יורחב גם למוסדות על יסודיים, על שלל מרכיבי התקצוב.
5. הפחתת תשלומי הורים תעשה באמצעות הקפדה על מוסדות גדולים ובעזרת שקיפות וגבייה בהתאם לחוק. יוקפד שהתשלומים יגבו רק כאשר  קיימת באזור אופציה ללמוד בחינוך דתי ללא תשלומים אלו.

ג.  קביעת אופיו של החינוך המקומי בהתאם לרצון הרוב ולאופי הקהילה:

1. מוסדות החינוך יתנו מענה לגוונים השונים בהתאם לרצון מרבית ההורים תוך הקפדה על יתרון הגודל, על מניעת פיצולים ואחריות לכלל. יש  לברר באופן מקצועי מהו רצון הרוב ולאפשר חלופות  לקבוצות מיעוט.
2. יש לאפשר יישום של המלצת מועצת החמ"ד ביחס להפרדה ולאפשר לימוד בכיתות מעורבות בשכבות א- ג:  כאשר ההמלצה אינה  מיושמת, יש  לתקנה על פי משאל בקהילה.