אהבת תורה ויראת שמים

חינוך ליראת שמיים

גדולי ישראל התלבטו רבות בשאלה כיצד לחנך למחויבות הלכתית וליראת שמיים.

לשאלה זו אין תשובה אחת. לעתים רואים בתוך אותה משפחה שמה שהיה נכון עבור ילד אחד, עלול להתברר כטעות גדולה עבור האחר. תפיסות ומחקרים שונים מציעים זוויות שונות וראויות, אך אין מתכון בדוק ומנוסה.

נראה כי הדבר תלוי באישיות, סביבת הילד ונסיבות חייו, באקלים שבבית הספר, בחבריו, אך בראש ובראשונה בחינוך שקיבל בבית, המתחיל ממש בראשית חייו.

מצד בית הספר, נראה שראוי להקפיד על מספר נקודות וביניהן:

א. דוגמא אישית: בית הספר, על מחנכיו וכלל אנשי צוותו, ינהגו באופן מוסרי ובדרך ארץ.

ב. גיוון: בית הספר ישאף להביא בפני תלמידיו מגוון של קולות חינוכיים וחוויות רוחניות, שיאפשרו לכל אחד ואחת מהם נקודת חיבור ושייכות עמוקה לתורה. בבית הספר יכבד את מגוון המנהגים והמסורות של כל הלומדים בו, ויאפשר להם להכיר מגוון רחב של דמויות מופת, גברים ונשים העוסקים בתחומים שונים ומגוונים, ולפגוש מנהגים ברוח מסורות שונות.

ג. אקלים בית ספרי: הקשבה והתייחסות אישית לילד, גמישות באשר לצרכיו ויכולותיו, מדיניות המגדירה גבולות אך גם מכילה.

ד. מעורבות: דרכי לימוד התורה וקיום המצוות בבית הספר יכוונו למעורבות ולמחויבות של הלומדים לעולם הקודש, ויהוו בסיס לעיצוב זהותם הרוחנית והמעשית גם יחד.

ה. בחירה ואחריות: בית הספר יציע מגוון אפשרויות המחזקות בקרב התלמיד את הבחירה האישית, ותחושת אחריות על עולמו הרוחני, בהתאם לגילו. הילד יוכל לבחור מתוך מסגרות שונות של העשרה תורנית, שיתייחסו לאינטליגנציות שונות ולמגוון הכישרונות , וזאת על מנת לאפשר למעוניינים בכך העמקה בדרכים שונות.

הצעות להרחבת המענה חינוכי תורני בתוך בית ספר מאי"ר – מחויב, אמוני, ישראלי ומאפשר:

אורח חיים – תפילה וברכות:

א. בניית חוויה אישית ובמקביל הכרות וידע שיהפכו את הילדים לבני בית בעולם התפילה המקובל בבית הכנסת.

ב. בכיתות ה-ו ניתן לצרף את התלמידים והתלמידות לתפילה במניין בקרבת בית הספר.

ג. לימוד הברכות והנכחתן בסדר היום (ברכות הנהנין, ברכות הראיה וכדומה).

2. הנכחה במרחב ושיתוף הקהילה

א. קירות מדברים: דמויות מופת, פתגמים, קישוט, דילמות, כתיבת תלמידים סביב אירועים וערכים.

ב. מסורות בית ספריות של טקסים משותפים (כגון אפית חלות, יצירת מזוזות, ברכת האילנות, חג הסיגד וכו').

ג. חידונים ופרסים למעוניינים בנושאים תורניים (סביב מעגל השנה, הלכה, משניות, רמב"ם וכו').

ד. שירה בציבור במסגרות שונות, כוללת שירי קודש ושירת פיוטים.

ה. "הפסקה פעילה" לריקוד, לימוד משותף למעוניינים, חוג תהילים, וכדומה.

3. מפגשי הורים וילדים:

א. בית מדרש פרשת שבוע להורים וילדים המעוניינים בכך, בימי שישי בבוקר.

ב. יצירה משותפת סביב מדרש חד גילאי ורב גילאי (סביב מעגל השנה).

ג. תוכניות יעודיות להורים וילדים כמו תוכנית בת מצווה, ערבי תוכן וכו'.

4. אפשרויות בחירה:

הרחבה של החוויה והידע בתחומי הקודש מעבר לשגרת הלמידה המקובלת, לפי בחירת התלמידים (גם במסגרת הצהרון): חידוני תנ"ך, חוג תהילים, חוג קריאה בטעמים, מדרש ויצירה, מוסיקה ופיוט.

5. בעלי תפקידים – מינוי רב או רבנית לבית הספר והנכחת מעמדם ותפקידם:

א. מינוי רב או רבנית בעלי השקפת עולם הקרובה לקהילת בית הספר.

תפקידם יבנה על פי נטיית ליבם ואישיותם, ויבוא לידי ביטוי בהובלת הפעילות והחוויה התורנית, בשיחות בכיתות ובמליאה, בליווי הוראת מקצועות קודש, בשיח עם הורים ועם הקהילה, ובמתן מענה לתלמידים המעוניינים בתגבור וההעמקה.

אם נרצה שילדינו יהיו חסונים נגד רוחות וסערות, עלינו להרגיל אותם בעודם בגיל הרך לצאת החוצה ולהתהלך ברחובות, למרות הרוחות העזות ולתת להם להתחסן נגד סערות וגשמי זעף.

יסודות החינוך, הרש"ר הירש