רות רוזן צבי– פסיכולוגית קלינית :
"אני רואה בקליניקה קושי ביצירת הזוגיות אצל צעירים בני 20-30 שגדלו משחר ילדותם בחברה נפרדת. אנו מוצאים שבחברות שמרניות ישנן חברויות אמיצות וקרובות בין בני אותו המין, גם בין הגברים וגם בקרב הנשים, אבל הקשר הזוגי מאופיין בריחוק מסוים ובקושי להגעה לאינטימיות נפשית. כך הם פני הדברים גם אצל זוגות שהצליחו לפתח קשרים מיטיבים של כבוד, חיבה ואהבה. הדבר מוסבר על ידם בעובדה שכל השנים גדלו בחברה הנפרדת, ועתה קשה לגשר על פני הפער הזה.
התופעה הזאת מוכרת מאוד אצל בני ובנות ישיבות ואולפנות. גם בתהליך חיפוש בן/בת זוג ישנו קושי במידה והילדים מופרדים בגיל מוקדם, מאחר שתהליך ההיכרות מצריך בראש ובראשונה תהליך של חיברות – וכשבן המין השני נתפס ככל כך רחוק, שונה ובלתי רגיל, המשימה הופכת להיות מורכבת יותר".
ד"ר אביעזר וייס – (ראש מכללת גבעת וושינגטון לשעבר)
"… להפרדה המגדרית יש חלק משמעותי בהתגברות האלימות הבית-ספרית. אלימות שכיחה יותר בכיתות נפרדות ועוד יותר בבתי ספר נפרדים. ברור שיש הבדלים בין אזור לאזור, בין כיתה לכיתה ואפילו בין שיעור לשיעור.
… כשהמניע להחלטה האם להפריד את הכיתה נובע מפחד- ממרדנות, מהפרת סדר, מפגיעה בצניעות, פוגעים גם ביצירתיות…".
הרב יהודה גלעד – ראש ישיבת מעלה גלבוע ורב הקיבוץ לביא:
"…לדעתי, בגילאים הצעירים של החינוך היסודי אין צורך בהפרדה… חשוב להבין שאחד העקרונות החשובים בחינוך הוא הצורך לשקף במידה רבה את החברה שממנה יוצא המתחנך ואליה הוא חוזר. פער גדול מידי בין הנורמות החינוכיות לבין החברה שבה הוא חי, יוצר בסופו של דבר נזק חינוכי מפני שהוא הופך את החינוך לבלתי אמין ולמנותק מהחיים האמתיים. פער גדול עלול להפוך את הערכים החשובים ביותר בעולמנו – כמו תפילה, ברכות ושבת – לדברים ששייכים רק לביה"ס.
הפרדה מגדרית- היבטים של העצמה נשית
אנו מאמינים כי בחינוך היסודי, כפי שהוא מתקיים בחינוך הדתי, ההפרדה אינה תורמת להעצמתן של הבנות, אלא עלולה אף להזיק ולהביאן למצב שבו יקשה עליהן להתמודד ב"עולם האמיתי". בסעיף נפרד נביא הצעות דווקא להעצמת הבנות במסגרת זו.
כדאי לצפות בסרטון המצ"ב, המציג נקודות מבט נוספות בענין זה:
https://youtu.be/tpHpqV9WcL8?si=bWBxy8hC5U3bILVK
מתוך מחקרה של ד"ר אילנה שטוקמן: (סוציאולוגית וחוקרת:)
(נדגיש שהדברים מתייחסים בעיקר לחינוך העל- יסודי)
מחקרים ראשונים בנושא השפעת ההפרדה המגדרית במערכת החינוך נערכו בארה"ב בשנות ה-70, וצידדו דווקא במסגרות חד-מיניות.
מחקרים מאוחרים יותר משנות ה-90, הציגו ממצאים משתנים ומורכבים יותר. ולמרבה הפלא – נמצא שישנם שני סוגי מסגרות חד-מיניות: מסגרות מעצימות ומסגרות מחלישות. ישנן מסגרות חד-מיניות שבהן בוגרים נחשפים לכל המקצועות, לומדים להסתגל במצבים קשים, ומתרגלים לכך שכוחנות אינה מקובלת. וישנן מסגרות בהן המצב הפוך לגמרי.
הדברים תלויים בשאלה קריטית אחת: האם מטרת המסגרת היא לפרק סטריאוטיפים מגדריים או לשמר אותם. כלומר, האם מדובר בבית ספר שרואה בתלמידים את היכולת להתגבר על כל האתגרים בחיים בכל התחומים ללא קשר למגדר, או האם הוא רואה בתלמידים רק את המגדר – כשתפקידן של הבנות הוא בעיקר להיות עדינות ושקטות ולהתכונן לחיי נישואין, ותפקידם של בנים הוא להיות גברים חזקים ודומיננטיים.
גם בתי ספר חד-מיניים וגם בתי-ספר מעורבים יכולים להוות מסגרות שבהם יש העצמה וכבוד לזולת והזדמנויות לכולם, ושניהם יכולים להיות מקומות שבהם יש פערים מיניים וקיפוח… "
במתחים טבעיים הקיימים בין בנים ובנות, כמו בכל סוג אחר של מתחים חברתיים, יש לטפל באופן חינוכי ומושכל. הפרדה מגדרית אינה פתרון של קסם, ולרוב היא מחריפה עוד יותר את המצב.
סקירה מעמיקה של נתוני מחקרים המתייחסים להפרדה מגדרית בהיבטים שונים מובאת בסעיף נפרד.
מבחינה מעשית, להפרדה מגדרית מוחלטת והרמטית ישנם גם מחירים כלכליים וחינוכיים.
1.הניצול המיטבי של תקציב בית הספר מתאפשר כאשר הכיתות מעורבות. בסיס התקציב ממשרד החינוך ניתן לפי מספר ילדים בשכבה, ולכן ברוב המקרים ההפרדה גורמת להפסד משאבים ושעות לימוד. הטוענים שההפרדה מאפשרת ללמד בכיתות קטנות יותר, מתעלמים מהעובדה שמספרי בנים ובנות הם תלויי שנתון, ולעיתים קרובות הפרדה תגבה מחיר של חוסר איזון מספרי ו/או כיתה גדולה במיוחד, ומחסור בתקנים ובשעות הוראה.
2.משרד החינוך אינו מקצה תקציבים לצורך הפרדה מיגדרית. ולכן, יש בתי ספר המנצלים לצורך זה שעות המיועדות לכתחילה לצרכים חשובים אחרים, כמו סיוע/קידום תלמידים, או שהם מפחיתים שעות הוראה במקצועות מסוימים וכד'. גם כאשר יש לכאורה הקצאה של הרשות המקומית למטרה זו, אלה אינן הקצאות וודאיות לאורך זמן, המדיניות יכולה להשתנות ובית הספר יכול למצוא עצמו במצוקה כלכלית אמתית בעתיד.
3.אולי עדיף לפצל לשני בתי ספר ניפרדים? לכאורה הפרדה מוחלטת תאפשר קבלת תקציבים שייטיבו עם התלמידים .
יש לתת את הדעת לכך ששני בתי ספר נפרדים לחלוטין, יהיו תמיד קטנים יותר מאשר ממ"דים מעורבים חלקית או לגמרי, ולכן גם התקציבים שיעמדו לרשותם יהיו פחותים, ויאפשרו הרבה פחות גמישות וניצול מיטבי של שעות הוראה (בסיס התקציב הבית ספרי בנוי על מספר תלמידים). כאשר יש רק כיתה אחת או שתי כיתות בשכבה, בית הספר יהיה פחות יציב מבחינה כלכלית, דבר המקשה על יציבות הצוות החינוכי, על ניהול שוטף, הבאת פעילויות מיוחדות, חוגים, או מימון כיתת חינוך מיוחד. יש לקחת בחשבון גם שיקולי נוחות כמו הסעת ילדים ואיסופם וכד'. ראינו גם שרמת האלימות בבתי הספר לבנים גבוהה יותר ושוחקת את הצוות ואת המנהלים, מה שעלול לגרום לחוסר יציבות ולעזיבה.
4.מענה לאוכלוסיות קצה (בעלי צרכים מיוחדים, מצטיינים ומחוננים): כאשר הממ"ד גדול ומעורב, יהיה קל יותר למצוא פתרונות לאוכלוסיות אלה, במקום ניסיונות לשיתוף פעולה נקודתי עם מוסד שכן . בעיות בירוקרטיות כמו מערכת שעות שונה, לו"ז של טיולים ואירועים, יציאה משער בית הספר הדורשת ליווי – כל אלה מקשים על שיתוף פעולה בין מוסדות ועל מתן מענה רציף ואמיתי לצרכיהם של הילדים. הדבר מקובל ואפשרי במידה מסוימת בבתי ספר תיכוניים כאשר הילדים גדולים ועצמאיים יותר, ומסורבל הרבה יותר ביסודיים.
כאמור, ראוי שרוב שעות הלמידה יתקיימו במסגרת מעורבת תוך מתן הזדמנות שווה ואופציות לבחירה לבנים ולבנות כאחד. יחד עם זאת, בכיתות ה- ו מתאים יותר ללמד בנפרד מקצועות מסויימים: חינוך גופני, הכנה לבר/בת מצווה, ושיעורים הקשורים להתבגרות הפיזית ולמיניות בריאה. שיעורים אלה, כמו גם פעילויות ואירועים המתאימים יותר בהפרדה מיגדרית, יעשו מתוך אינטואיציה בריאה ומבלי 'לקדש' את החינוך המעורב בכל מחיר.
הדבר יאפשר לבני שני המינים התנסות גם במסגרת נפרדת, וסוגים שונים של פעילות שאינה מזוהה דווקא באופן מגדרי.
קהילה
תורה ודעת, אמונה, קדושה
אנושות, חברה, תרבות
תפיסה ממלכתית-ציבורית החברה הישראלית
חשיבה, מצויינות, מחויבות
עירוב ושיוויון מגדריים
מענה אישי וחוסן
למגוון רחב של לומדים
מחנכים בעלי דעות מגוונות
מדעים, הומניסטיקה, אמנויות
מנהל/ת
רשמו את שמכם ותוכלו לסייע בכמה מן הדרכים הבאות: